המנוסים בניסויים – ריחות מוכרים ( פרק 1 )

*הסיפור הבא יכלול תכנים לא מצאותיים ! דברים שלא נבדקו עדיין, ולא יאשרו כנכונים ללא בדיקה; וזה למה הם בגדר "מדע בדיוני".
הסיפורים הבאים מסדרה זו הם למעשה סדרה של ניסויים לא אמיתיים, וחלקם גם לא אפשריים.
הסיפור לא מכיל דמויות קבועות ומרכזיות, פשוט בגלל שהנושא הרחב שלו הוא השערות*

לאנשים במכון הייתה השערה חדשה, והיא קשורה ביכולת הזכרון של המוח האנושי.
לשם הניסוי, הם העזרו בחדר הקבוע לרוב הניסויים, ולעשרה אנשים.
החדר, בניסוי הבא, עוצב להיות חדר שגרתי לחלוטין, חוץ משינוי קטן: את החדר רודף ריח זעיר של בצל רקוב.
אל החדר שורץ ריח הבצל, הכניסו מצרכים להכנת חדר שגרתי, שלא כולל ריחות נוספים. (טלוויזיה, ספה, מיטה, ריהוטים למניהם, וכדו' ).
מצד האנשים שהשתתפו בניסוי, הוחתם טופס הקובע שהם מאשרים את השתתפותם, ולא יפגעו באף צורה.

את האנשים הכניסו אחד אחד לחדר, בבקשה שלא יגעו בשום דבר.
באשר לחמשת הראשונים שנכנסו, הניסוי דרש מהם להשאר בחדר למשך 30 דקות. מצד האנשים שהשתתפו בניסוי, אלו פשוט היו 30 דקות של שהייה בחדר.
האנשים שנכנסו מיד הבחינו בריח הבצל, מבלי לדעת שזהו בצל, או מה מטרתם בחדר, אבל פשוט היו רגילים ושגרתיים.
בשולחן החדר, עם זאת, היו מונחים בצלים מפלסטיק, ל"ריהוט".
האנשים לא התרגשו מבצלי הפלסטיק, וכעבור 30 דקות של שהייה בחדר, נפתח בקיר לוח קטן.
הלוח נתן להם 4 אפשרויות, אשר היו:
זיעת גרביים.
שמן זית ישן.
בצל רקוב.
ביצים סרוכות.

לפני שהכניסו את חמשת האנשים הבאים, מלאו את החדר בגרביים נקיות, במקום בצלים מפלסטיק, בארון ועל הספה.
האנשים שנכנסו עברו את אותה חצי השעה בדיוק, לא התרגשו מהגרביים וגם כן לא שמו לב אליהם בכלל, וקיבלו את אותם אפשרויות בחירה, והמפתיע הוא –
שתוצאות הניסוי שגשגו בהצלחה:

חמשת האנשים הראשונים בחרו פה אחד "בצל רקוב".
חמשת האנשים בשניים, לעומת זאת, בחרו ב "זיעת גרביים", מלבד אחד שבחר ב"ביצים סרוכות".
בהתעלמות מהאיש היחיד שהיווה מקרה חריג,

ההשערה של הניסוי הייתה נכונה, וזו שאלה: "האם תמונות הנקלטות בתת-המודע שלנו, מעוותות את דרך החשיבה שלנו כלפי זכרונות מוכרים".
( כאשר ה"תמונות הנקלטות" היו בצלי פלסטיק / גרביים, והזכרונות המוכרים היו הריחות ).

השאלה הגדולה !!! האם 'אתם' מסכימים עם תוצאות הניסוי…?