הכל שטויות

ניסיתי להזכר מה קרה היום ולמה המנהלת הארורה של הבית ספר שךי צלצלה אליי ושאלה למה לא הגעתי. פשוט עניתי לה שאני חולה.
שמי הוא נעה ואני גרה בתל אביב באחת השכונות החדשות. אני מסורתית.
אז לא הבנתם מה הקשר שלי למדע בדיוני?
אני אסביר.
קמתי ביום שלישי בבוקר ועל המיטה שלי היה פתק הסתכלתי בו וקראתי "היוש נועוש. מה נישוש? בסדרוש מעולוש. לקחתוש לך עשרים שקל. והתיק שלך בחדר שלי והחדר שלי נעול. חח. תנסי לפתוח אותו. ביוושש עדידוש."
אה שכחתי יש לי אחות ששמה עדי והיא הקרציה של העולם לכל מילה היא מוסיפה וש כמו 'היוש, ביוש הבנתוש, מקווש."
נכנסתי לחדר של עדי והוצאתי תתיק שלי.
איך נכנסתי ?
עדי לא נעלה את הדלת אוףף איזה קרציה היא. תאמינו לי.
הרגשתי פתאום סחרחורת איומה ונפלתי על הרצפה לא ראיתי כלום.

התעוררתי ממנה לאחר דקה אבל הייתי על דשא.
"מה אני עושה כאן?? שאלתי מישהו שעמד לפני. הוא לא הגיב "סליחה אדון!"קראתי אליו אבל באמת הוא לא שם לב אלי. פתאום ראיתי שהוא בכלל פסל.צחקתי יואו איזה סתומה אני.
הסתובבתי קצת וראיתי יואו זה לא יכול להיות אומייגאד איפה הטלפון שלי שצריך אותו ?? דפקתי במצחי. יואו אני עד כדי כך סתומה?
הוצאתי אותו מהכיס בסוודר וניסיתי לצלם אבל הוא לא נדלק.. אוףףף למה אני מבזבזת תבטריה על שטויות? תסבירו לי למה??
טוב נו לפחות אני לא באתי לבצפר. יש לי היום בגרות ברררר.