הגשר-מיתולוגיה (פרק 5)

"תגיד, איך קראו לגשר שלפניך?" שאל מוריף.
"לא היה לו שם, למעשה כל גשר שנולד לשד לא זוכה לשם אחר מלבד הגשר אבל כפי שאתה יודע, אני נולדתי לזאוס ולבת אנוש ודרך אגב הורגים את בת האנוש אחרי שהיא מולידה ולכן אין שם לגשר" ענה לו פורוס.
"טוב השעה כבר שבע, הם אמורים להיות כבר בדרכם לפה ולכן כדי שנתחיל למהר" אמר מוריף.
הנהן פורוס בראשו וגירה את גמליהם קדימה בעזרת אוכל.
הגמלים החלו לרוץ אחרי האוכל.
שלף מוריף את המשקפת וראה את סוס הלחימה של השבט שלהם ועליו את המנהיג.
"הוא בדרך אלינו" אמר מוריף.
"אל תדאג, יש הרבה מאוד יתרונות בלהיות הגשר" אמר לו פורוס.
שלף פורוס כדור קטן ואדום.
זרק את הכדור לעבר האדמה וחיכה.
"מה עשית?" שאל אותו מוריף.
פורוס חייך חיוך שטני וספר לאחור… "3… 2… 1…" וענן עשן ענקי פרץ שם.
"וואו" אמר מוריף בתדהמה.
"תגיד, למה לא לקחנו את סוס המלחמה?" שאל פורוס את מוריף.
"הם המשפחה שלי, חשוב לי שהם יחיו" ענה.
לאחר חצי שעה של רכיבה על הגמל הם הגיעו לנווה מדבר.
"בוא, נעצור פה, אנחנו באמת צריכים למלא את המלאי שלנו בכל עת" אמר פורוס.
"בסדר, אני גם אנצל את זה כדי להתקלח" ענה לו מוריף.
"שום בעיה, אני אכין אוכל לגמלים מהעצים שיש פה.
אחרי כשעתיים כבר ירד החושך והם לא יכלו להמשיך את מסעם בחושך.
"טוב כבר חושך, עדיף שנבלה את הלילה פה" אמר מוריף.
מוריף ופורוס הקימו מחנה מהעלים שהיה דומה מאוד לסוכה.
נכנסו לאוהל כדי להירדם אך אז שאל מוריף "גם אם תצליח להיכנס לעולם של האלים, איך אתה אמור להשכין שם שלום? ממה שאני למדתי מהסיפורים האלים לא נהגו להפסיד לבן תמותה"
"נכון, אבל כמו שכבר אמרתי לך, יש יתרונות בלהיות הגשר, לעולם אל תשכח שבאולם של אלים יש גם כוחות של אלים.
גם לאנשי בני התמותה הרגילים.
אולי לא כמו שלי אבל כוח תמיד יש, רק צריך למצוא אותו" ענה פורוס ונרדמו שניהם.