הגשר-מיתולוגיה (פרק 4)

מוריף התעורר כבר בשלוש וחצי לפנות בבוקר.
הוא כבר חשב על תוכנית שהייתה חייבת להתבצע ברגעים אלה ממש כי כל שאר השבט מתעורר בשבע עם קריאת הקרן שלהם.
התגנב מוריף ולקח שני תיקי גב ומילה אותם בפירות, ירקות, ובשר.
לקח הוא גם שתי חרבות, פגיון ושרשרת זהב.
בארבע כבר היה מוכן לתזוזה ורק היה צריך להעיר את פורוס.
"אוקיי, הגעתי לחלק הקשה… אני צריך להעיר את פורוס" אמר לעצמו כשהוא מתגנב לאוהל של פורוס.
כבר לא היה להם זמן לכן לא הייתה לא ברירה אלא להעיר אותו בכוח.
"קדימה פורוס, תתעורר! הגיע הזמן ללכת!" אמר מוריף כשניסה להאיר אותו.
"אני מצטער שאני עושה לך את זה אבל…" אמר מוריף ולקח את הכרית של פורוס והחל להרביץ לו איתה.
פורוס התעורר ואמר לו "תודה, אבל הגזמת קצת".
"אין זמן" "אנחנו חייבים לצאת עכשיו!" לחש לו מוריף.
"מה השעה?" שאל פורוס.
"עכשיו כבר השעה 4:30!" ענה לו.
"אז יש לנו עוד שעתיים וחצי עד שהם מתעוררים?" שאל פורוס.
"טוב… כן…" ענה.
"אוקיי בוא נצא אבל קודם כל שני חוקים,
1. המסע שאנחנו יוצאים אליו הוא מסע קשה ולכן לא עושים הרבה עצירות כי קשה, אני התאמנתי לזה כל ה-22 שנים שאני חי ואני לא הולך לוותר.
2. לפעם הבאה… שעה וחצי זה מספיק כדי לברוח…" הסביר לו פורוס.
הסכים מוריף לחוקים ושניהם יצאו לדרך.
"תגיד…" אמר מוריף והסתכל על רצפת המדבר העשויה כולה מחול נקי וחלק ודיבר.
"איך גילית שאתה הגשר?"
"כשנולדתי, אני לא נולדתי כאיש רגיל.
זה עניין מאוד מסובך, אני אנסה להסביר את זה בכל זאת…
הגשר הראשון נהיה גשר מפני שהוא היה בן לאמא אנושית ולאבא שד, לא יודעים איזה אבל אנשים חושבים שזה היה ערפד.
וכל פעם שנולד לגשר ילד הוא מלמד אותו איך להיות הגשר הבא.
בדרך כלל הגשר היא בת ככה שהיא תוכל ללדת אבל לי אין מזל לכן אני צריך לגרום לשד ההוא ולבת אנוש להוליד ילד אבל אני לא מתרכז בזה עכשיו.
גם הגשר לפניי היה בן ולכן הוא קרא לזאוס להוליד ילד עם בת אנוש.
אבל מאז שהוא עשה את זה האלים הפכו למיתולוגיה.
ועוד פרט קטן אחד, גשר בן יכול לחיות עד גיל 800 שנה ולכן אני לא אמור להיות גשר עדיין אבל בגלל שהקודם נרצח כשהוא התמודד מול הערפד האחרון אני צריך לעשות את העבודה המלוכלכת." הסביר לו פורוס.