הג'קסונים פרק 9

פרק 9
נ.מ דיויד
"אמילי, בדקת שהם אכן בדרך לפניקס?" שאלתי והבטתי בלידיה מבעד לחלון, היא הייתה מיוזעת ויכולתי להרגיש את כאבה הרב,
"כן. אבל התאום שלה, פיטר ג'קסון הוא לא היה ברכב, אני חושבת שהם השאירו אותו בבית." אמרה אמילי,
"אבל וולקנה שרפה את הבית, זה לא יכול להיות שהוא נשאר שם!" צעקתי,
"דיויד." אמר אחד מחיילי,
"כן חייל." אמרתי והבטתי בו,
"פיטר ג'קסון ועוד שתי נשים בדרך לכאן, הם כנראה גילו. אבל הצלחנו לנתק את הקשר כך שהם לא יוכלו לתקשר עם אליס וג'ורג'." הוא אמר, כיווצתי את ידי הימנית לאגרוף
"וולקנה, תוציאי את לידיה משם. הגיע הזמן" אמרתי והיא מיד עשתה כדבריי, רגליה היו שחורות עם חלקים של אדום והיו לה קילופים רבים בכפות הרגליים, וולקנה הרימה אותה ורצה לעברנו.
"תביאי לי אותה!" אמרתי ולקחתי את לידיה מידיה של וולקנה.
"אל תתנו להם לברוח, אני רוצה אותם מתים!" צעקתי והתחלתי להתעופף כאשר לידיה בזרועותיי.
"רגע, איפה אתה תהיה?" שאלה וולקנה,
"אני הולך להעיר אותו." אמרתי והתחלתי להתעופף מהמקום.
"לידיה! שעתי זעקה, הבטתי למטה כאשר ראיתי את פיטר ואת שתי הנשים נאבקים בחיילי.
"פיטר.." היא אמרה חלושות.
נ.מ פיטר
"אני חייב להגיע אליו!" אמרתי בזמן שאני מכה את החיילים, וולקנה והמפלצת ההיא נחתו מהשמיים היישר לאיפה שאנחנו היינו,
"סבתא, את ומיי תצליחו להילחם נגדם?" שאלתי,
"אתם חושבים שרק לכם יש כוחות אה?" היא חייכה והצליחה לגרום לוולקנה ומפלצת להסתובב באוויר.
"תחזיק חזק!" היא אמרה והרגשתי פרץ אדיר של דחיפה בגבי, הייתי באוויר למשך כמה שניות והתקרבתי לדיויד, אחזתי ברגלו והוא החל לרדת למטה.
"לא!" הוא אמר,
"אה יא!" אמרתי והתרסקנו על האדמה, סדק ענק נוצר ולידיה שכבה על הארץ ולא יכלה לזוז כמעט.
"מה עשית לה?!" שאלתי בכעס והתנפלתי עליו, התחלתי להכות בפניו בחוזקה והוא נחת על הקרקע.
הוא העיף אותי ממנו בעזרת מהלומת אוויר עוצמתית והפעם אני הייתי על הרצפה. הוא ניצל את היתרון כדי לרוץ לעבר לידיה, "לא אתה לא!" אמרתי ורצתי לעברו.
קיפצתי עליו והתגלגלנו במורד ההר כאשר כול אחד מכה בכול פעם את פניו של השני, הוא דחף אותי ממנו נחתנו על הרגליים שתינו.
"אתה לא תעצור אותי ילד!" צעק דיויד והעיף אותי על העץ הקרוב, נאנקתי והוא התקדם לעברי כדי לבצע את המכה הסופית.
"זה הסוף שלך!" הוא צעק והרים את ידו, מהלומת אוויר הייתה בהיכון ואז מכת חשמל פילחה את האוויר היא פגעה בבטנו של דיויד והוא נהדף לאחור,
"תעזוב את הבן שלי!" שמעתי את קולו של אבי,
"אבא!" אמרתי,
"לך לאחותך! אימא שלך עוזרת לאורנה." הוא פקד ומיד רצתי לעבר לידיה. היא שכבה על האדמה ועיניה עצומות, הרמתי אותה והנחתי את ראשה על ברכיי.
"לידיה.. בבקשה תתעוררי!" אמרתי והדמעות על סף עיניי, נגעתי במצחה הוא היה רותח ורגליה היו שחורות כפחם.
"אני ארפא אותך.." אמרתי ודמעה נפלה על הלחי שלי, הנחתי את ראשה חזרה באדמה ונגעתי בפצעים שהיו לה ברגליים, הצבע הכחול הבוהק נוצר שוב והפצע החל להחלים.
"לא!" שמעתי צעקה ואז הרגשתי מהלומה חזקה של אוויר בפניי ונהדפתי אל הצוק של הר הגעש.
"אתה לא תיגע בבת האלמוות שלי!" קולו של דיויד נשמע והוא הכה בי עם עוד מהלומה של אוויר, הפעם החלקתי אבל הצלחתי לאחוז בזיז של הצוק,
"לא!" אמר אבי, אבל אשת- שיער- דליק הייתה כבר לידו והחלה להאבק בו.
"לא הייתה צריך לרפות אותי ילד.." אמר דיויד,
"להתראות!" הוא אמר ודרך על אצבעותיי בחוזקה, צרחתי מכאב ונפלתי את תוך הלוע של ההר געש.