הג'קסונים פרק 6

פרק 6

נ.מ לידיה
"אתה בטוח במה שאתה עושה?" שאלתי ועצמתי את עיניי בחוזקה. הרגשתי את המגע שלו על רגלי הפצועה, היא הייתה חלקה ונעימה. למרות שעצמתי עיניים הצלחתי לראות קרני אור מלוטשים בצבע לבן בוהק.
"ניסיתי את זה עליי, תראי אותי עכשיו!" הוא אמר וקם מהמיטה, פקחתי את עיניי וראיתי שרגלי נקייה כאילו לא היה שם פצע כלל. הוא חייך לעברי כאשר ראה את ההבעה על פניי, היא הייתה מופתעת ומפוחדת בו זמנית "תודה לך פיטר אחמ אחמ." הוא רמז כדי שאודה לו,
"תודה לך פיט." אמרתי וצעדתי לעבר הדלת, פתחתי אותו ואמרתי "להתראות לידיה אחמ אחמ." רמזתי לו חזרה, הוא חייך חצי חיוך ויצא מהחדר. ישבתי על המחשב והכנסתי את ידי לכיס, הוצאתי משם עט שחור שעליו היה כתוב 'פניקס שחור' בכתב מעוגל זה היה בתוך הכיס של דיויד בזמן שנלחמנו הצלחתי לחטוף לו את זה.
"בוא נראה.." אמרתי והקלדתי בגוגל פניקס שחור, הייתה רק תוצאה אחת, לחצתי עליה ונחשף חלון ובו:
"הגברת יכולות האדם, דיויד פרקר." קראתי חלושות ולחצתי על הקישור
"ככל שאנו מביטים באדם הפשוט אנחנו מבחינים בחסרונותיו הרבים, בעיקר בכושר הגופני. היום אנחנו יכולים לומר בברור שהתשובה הייתה אצל כל אחד, אני. דיויד פרקר עושה על עצמי את הניסוי ומגדיל את יכולותיי על ידי הכפלת מחסת כוח שרירי ויכולתי פי שלוש." הוא אמר ושכב על המיטה מברזל בתוך חדר חשוך.
"הזריקו לו את קיי.ג'יי" אמר אדם שלא היה בתוך הפריים של המצלמה והם הזריקו לו את החומר האדום אל תוך הזרוע. הוא החל לפרפר בקצב מהיר וידיו רעדו הוא קם מיד מהמיטה והחל להכות במהלומות אוויר עוצמתיות. פחד נכנס אל תוך ליבי ונשאר למשך זמן רב, קראתי על החומר המיוחד שנמצא בירח הקרוי קיי. ג'יי שנועד להגביר את יכולות האדם.
"הניסוי המושלם" קראתי בקטגוריה שהייתה שם, לחצתי עליה והדף נטען.
"שמי ג'ורג' ג'קסון ואשתי, אליס ג'קסון. אנחנו עושים את הניסוי להגברת יכולות האדם, תאחלו לנו בצלחה" אמר אבי וחייך, זו פעם ראשונה שראיתי אותו מחייך.
"הכניסו את הקיי.." הקול אמר אבל אז פיצוץ ארע בתוך המעבדה ונוזל לבן נשפך על הרצפה והקיי. ג'יי נשפך עליו. אז אני ופיטר נכנסו דרך היציאה לתוך המעבדה ברגע שנכנסנו כול המעבדה התפוצצה, והסרטון נגמר.
"מידע על הניסוי:
ג'ורג' ואליס ג'קסון עשו על עצמם את הניסוי, אך משהו השתבש והקיי. ג'יי נשפך על אדרנלין וגז מיוחד שאותו נשמו ג'ורג' ואליס יחד עם ילדיהם שפרצו לניסוי הביאו להם כוחות- על.
אין ספק שניסוי זה הוא פריצת דרך מדעית!" קראתי בלב וקצב פעימות ליבי פעם במהירות.
"לידיה! פיטר!" שמעתי את קולה של אימי, פתחתי את הדלת שלנגד עיניי ביתי עולה בלהבות ואבי נלחם באישה בעלת שיער אדמוני ועיניה חומות עם כתמים של כתום מלוטש והייתה לה חולצה רפויה בצבע אדום בוער. היא הוציאה מידה להבות אש שפגעו באבי והוא נהדף למטבח, פיטר שרק עכשיו הבחין שהיא שם, רץ על הקיר והכה בפניה.
הוא צרח מכאבים.
"חם!! חם!" הוא צעק שוב ושוב והחל לנופף בידו כאשר פניו אדומות.
"פיטר!" אמרה אימי ורצתי לעברה,
"לידיה, אני לא יכולה לגעת בה כי היא רותחת מרוב האש. אני צריכה שתצרי מספיק רוח מרוב המהירות שתכבה את האש שלה, פיטר, לך תעזור לאביך." שנינו הנהנו לחיוב באותו זמן והתחלנו. התחלתי לרוץ סביבה במעגלים בלתי פוסקים ואימי ביינתים הייתה מוכנה, היא נעמדה בעמידת מוצא ורוח החלה לכבות את הלהבות שיצאו מידה.
"לא תוכלו לעצור את וולקנה!" היא צעקה והטיחה על מהולמת להבות של אש על גופי. התגלגלתי מההדף ונפלתי על הרצפה כאשר צלעותיי כואבות.
"אי אפשר לעצור אותי!" היא צעקה,
"לידיה!" אמרה אימי בדאגה ורצה לעברי,
"תתרחקי ממנה! אני צריכה לקחת אותה." זינקה וולקנה מולי וזרקה עוד מהלומת אש לעבר אימי.
"לא!" צעק פיטר אבל היא כבר הרימה אותי והתעופפה בעזרת להבות אש.
"לידיה!" צעקה אימי מלמעלה ככל שראיתי אותה מתרחקת יותר כך תחושת הפחד בליבי גברה.
"אימא.." אמרתי חלושות והיא כבר נעלמה מעיניי.