הג'קסונים- הקדמה + הרשמה

אמממ אני לא בטוחה שצריך כאן הרשמה אבל נזרום…
שם: אנה
גיל: 17
מראה: שיער בלונדיני, עיניים כחולות, עור בהיר, דיי רזה.
אופי: נחמדה, חשדנית, ביטחון עצמי גבוהה, אמיצה
סטטוס: חברה של אחת הדמויות
האמת שבדרך כלל אני מתה על הסיפורים שלך אבל לא נראה לי שאני אקרה את זה, הוא פשוט נשמע לי טיפה פחות טוב. מקווה שלא פגעתי :) בהצלחה

קלריסה
19
שיער חום וקצר, עיניים מפחידות בגוון אדמדם.
חכמה, ערמומית. אי אפשר לסמוך עליה, אך היא נחמדה וחביבה עמוק בפנים.
סטטוס: מתלמדת של האימא, שמלמדת… אין לי מושג, אולי רפואה?

יש סיכוי אתה עונה לי באימייל?

אוקיי, אממ, אני כבר אכתוב לך דמות… אפשר יצורים בדיוניים? כמו דרקונים, מפלצות או משהו כזה?

שם: אורנה אלאנס
גיל: 97 (אישה זקנה אבל חכמה)
מראה: שפתיים ורדרדות, הולכת עם מקל הליכה, יש לה שיער לבן ארוך אסוף, עיניים נוצצות בצבע כחול עמוק כהה, הדיבורים שלה מפחידים (קח את זה לתשומת לבך, מקווה שתזכיר את זה בסיפור) בדרך כלל היא לובשת שמלות מלוכלכות, היא יכולה להשתנות או לדרקון או למפלצת ואז יש לה יותר כוח, היא אוהבת להתנדנד, היא אוהבת גני שעשועים ויש לה עוד כוח אפל ומסתורי שהיא לא מגלה, יש לה כובע שחור ארוך ומחודד כמו של מכשפה עם סרט ירוק, אין לה נכדים, אין לה ילדים, יש לה אף קטן, היא הולכת בדרך כלל עם תיק מלא בסוכריות צבעוניות, היא מאוד מוזרה.
אופי: מפחידה, מוזרה, אבל חכמה ומתוחכמת יש לה חרבות וסכינים שהיא מחביאה בכל מיני מקומות, קשה להבחין ולדעת אם היא שמחה או עצובה, מאוד מוזרה, אני שוב אומר ומדגיש את זה, מתנהגת כאילו היא שוטרת.
החברה הכי טובה של המכשפה, חברה מסתורית, אך חכמה ופכחית (או איך שכותבים את זה).
משהו להוסיף: מתעייפת, אין לה כוח לצאת להרפתקאות, אבל היא יוצאת בכל זאת כדי להגן על המשפחה ויודעת לקרוא ולנבא את העתיד.
אני מקווה שתיקח את הדמות שלי ושתתייחס בסיפור לכל הפרטים אם תרצה אני אכתוב לך עוד דמות.

שם: מיי גודט
גיל: 17
מראה: היא מעט נמוכה ודי רזה, שיער ארוך ושחור, גלי, מלא נפח וברק, עור בהיר, עיניים ירוקות ממש בהירות ונוצצות, שפתיים עבות וארוכות וכשהיא מחייכת יש לה חיוך רחב ושיניים ישרות וממש לבנות. היא בדרך כלל תלבש מכנסיים או חצאיות ארוכות, בנסיון שזה ייתן לאנשים אשליה שהיא גבוה, היא תלבש חולצות בטן רחבות ובדרך כלל סנדלים שטוחות כי עם עקב היא פחות מסתדרת.
אופי: היא נחמדה, חברותית, חייכנית, אופטימית, חכמה, סקרנית, עקשנית, מתוקה כזאת, ילדותית קצת, מקצינה דברים בצורה נוראית, רכלנית, כנה, קשה לה לשמור סודות, יודעת לעזור ותמיד תעזור, תמימה, ושנונה.
חברה טובה של פיטר ולידיה.

שם: אמילי
גיל: 18
מראה: שיער חום בהיר דק ארוך וחלק שקצוותיו צבועות בכחול, עיניי ברקת בוהקות ומהפנטות, גבוהה, "בנויה היטב", תמיד מתלבשת בחצאיות ושמלות
אופי: היא תחוכמת, תחמנית, שועלית ומהפנטת, אנשים משווים אותה לבת השטן כמה שהיא מסוגלת להכאיב ולגרום לעצב, היא תמיד עם סוכריה על מקל בפיה או לועסת מסטיק
רעה: גם לה יש כוחות על
משהו להוסיף: יש לה כוח על- היא מסוגלת להצמיח כנפיים ולהפוך לכל חיה מעופפת
מקווה שתיקח :)

אני יכול להגיד לך משהו, ואתה לא תיפגע?
באמת, זה אחלה רעיון לסיפור, אבל אתה צריך ממש לעבוד על הכתיבה שלך!
אין לי בעיה לעקוב אחרי הסיפור הזה ולנסות לבקר אותו, אבל זה רק אם אתה מבטיח שאתה תתייחס לביקורת.
באמת, זה דווקא רעיון לסיפור מעולה, אבל אני לא מבין למה צריך הרשמה!
אולי לשאר הסיפורים שלך זה מתאים, אבל לזה? ממש לא!
בכל מקרה, מקווה שלא נעלבת [למרות שאין לך שום סיבה].

אולי תעביר את וולקנה הנה במקום הסיפור השני כי אתה לא כותב אותו בסוף?
בתור מישהי רעה.

אני רוצה תשובה: אתה מרגיש חיי כשאתה כותב הקדמה? כי אני לא מרגיש חיי שקראתי אותה. אני יהיה כנה, הדבר הראשון שעלה לי לראש לאחר שקראתי את ההקדמה היה סרטים. ולאחר מכן קומיקס, ואז, ספר פעולה. אני רוצה להיות עוד יותר כנה, ולהגיד לך שמגיבים לך רק משתיי סיבות, או יותר נכון מילים: הקדמה, והרשמה. בכנות שאני הכי מסוגל להוציא? זה או שאין לך את זה, או שיש לך את זה אבל אתה לא משתמש בו. ואני מדבר על חוש הספרות, או השראה. אני חושש שאתה מתקמצן מעצמך, לוקח טיפה כי מפחד שתישכח. יש לי שתיי מילים שמאוד חסרות לי: צפייה, ומתח. אגיד לך בכנות? זה מאוד, מאוד, מאוד, לעוס. כאן לא שמעת על כאלה דברים, אבל בספרים וסרטים יש שפע. איך אתה חושב שהארי פוטר התפרסם? הסופרת לקחה מכשף כמו מרלין מהאגדה הבריטית והפכה אותו לדמבלדור? לא, איך אתה חושב שספרים אחרים מתפרסמים, מצליחים, ומביאים הון לסופר? הם פותחים עולם משלהם, ולא לוקחים עולם שכבר יש, והוסיפו קצת ׳הם׳. אתה גם מאוד מתקמצן בכתיבה, מאוד, רק מהשני הסיפורים הקודמים אפשר לדעת שחסר לך קצת ביטחון. אתה מפחד שיבוא מישהוא ויתחיל להגיד לך שאתה גרוע, שאתה כבר עושה את אותם דברים? אז כן, אנשים יבואו אלייך בטענות, אתה תרצה ליפרוש, והם ישמחו וחשבו שירד איזה אפס, ואתה תצא אפס כי הקשבת להם. אל תתקדמו במה שיש לך. אבל לא באתי לעצבן. אתה אחד עם פונטציאל. אבל מאוד קמצן בעצמו. תיקח ללב, מצידי תקלל אותי, העיקר שתפנים את הביקורת. תתייחס לביקורות, אבל יותר חשוב, תקרא סיפור מרגש, מפתיע ומותח, זה המפתח לסיפור טוב. ועוד משהוא, אתה לגמרי הרסת משהו, אל תספר על התכונות של הדמות, או על מראו. הסקרנות נהרסת, הכי טוב זה לגלות. ויותר חשוב, הרשמות זה דפוק:
1. הן מושכות אנשים להרשם, אבל אם הסיפור לא נראה הם עוזבים ואתה לא מבין למה.
2. יותר קשה להיות מישהו שאתה לא.
3. קשה לעבוד על פי נתונים שאנשים נתנו לך. באותה מידה אתה יכול לנסות לעשות שיעורי בית בלי שלמדת את החומר.
4. הן משעממות, הן יותר מתח או סקרנות כי הקורא הולך להרשמה וקורא.
סליחה על החוצפה, mister horse

אין* מתקמצן