הגבול האחרון- פרק 1

החלל תמיד הרגיש כל כך ריק, תהה לעצמו רג'ינלד בעודו מחזיק בהגה ספינתו החבוטה. לא משנה לאן הפנה את ראשו מסיפון ההמראה כל מה שראה מבעד לזכוכיות העבות היה שחור, עשרות כפתורים כוונים שונים נחו לפניו. אורות שונים היו דלוקים תמיד ורגי'נלד ידע כל אחד ואחד, הוא ידע שאם אור אחד יכבה יכולה להיווצר תאונה קטלנית. הוא תהה לעצמו למה לוקח לטייס המשנה להתעכב בתחנת התדלוק הבין לאומית, ספינתו של רג'ינלד נחה ברציף המתנה. בכל שנייה האיש קשר שלו יצא מדלת בעודו נושא צינור מאחד החדרים הסמוכים וימכור לו דלק במחיר קטן מהרגיל, למעשה היתרון היחידי של עבודתו של רג'ינלד הייתה העובדה שעסקיו גרמו לו להכיר טיפוסים שונים ומשונים במרוץ השנים, חלקם היו נוכלים וחלקם קצת פחות. אבל לא משנה כמה שנים עבד הוא ידע שיש מספר מוגבל של אנשים שיכלו להזמין פיצה בכל הסקטור הזה של הגלקסיה. הגרון של רג'ינלד נותר יבש כמו חלל פיו שלא אכל כלום כבר כמה שעות טובות,
רג'י נאנח ונח על משענת כיסא הטייס שלו כשרגליו מונחות בזהירות על מקום נטול כפתורים ומתגים, חללית המשלוחים הקטנה והצפופה של רג'י כבר ראתה ימים טובים יותר. חלומו היה להיפטר מהגרוטאה שלו ולקנות מכונה חדישה ומצוחצחת, עם מכלי דלק גדולים ומקלחת מתפקדת. רג'י שפשף את הזגוגית המחוזקת מול ההגה שלו ואצבעו יצרה קו דק של ניקיון בים של אבק דרכים, או קלגסיות במקרה זה. הוא וטייס המשנה שלו נמצאו במרחק של כמה כוכבים מכוכב מולדתו, Vega 119. כוכב ביצתי ועכור למראה, כמו גוש ירוק וחום שמרחף בים של אזמרגד. בגלל עבודתו הרבה סיפון ההמראה וכיסאו הנוח שימשו לו כבית לכל דבר, שם החללית שלו היה ה"FS antagonist" כאשר הFS היה שם שניתן לכל חלליות הפדרציה הבין גלקטית ששלטה על סקטורים וגלקסיות רבות. רג'י הרגיש את גבו הכאוב על המשענת הישנה של כיסא העור שלו, הוא ראה בריות מתעסקות בעניינים שלהם לפניו. חלקם בספינות מרשימות והחלק האחר בגרוטאות יותר נוראיות משלו, צינורות ענקיים השתחלו מבעד לרצפה והקירות בעודם מחפשים את דרכם לספינות שצריכות דלק. דפיקה רמה פוצצה את בועת המחשבה של רג'י והוא מצא את עצמו מבוהל מקצת לשניה. לאחר שלא ענה לדפיקות מרובות הוא שמע קול צורם ודק צווח מהצד השני של דלת החללית.
"רג'י? רג'י זה אני טלר" רג'י הופתע מקצת, איש הקשר שלו. בלחיצת כפתור דלת החללית נפתחה בקול צירים חורקים ועיניו של רג'י נותרו נעולות על השאון שהתרחש בתחנת דלק, טלר נשען כנגד הקיר בלי לאמר מילה. עורו הצהוב במקצת הסגיר את העובדה שהיה מגזע אחר. דמוי אנוש, אך אחר. עיניו היו שחורות וענקיות, פיו היה פיו של טורף ושיניים צהובות הזדקרו משפתיים זקנות. "בחיי, חתיכת הברזל הזאת נהיית במצב מחורבן יותר כל שנה" רג'י עיקם את פיו. "אנחנו לא פה כדי לדבר על הספינה, אני מבין שאתה צריך לעשות את הסדורים שלך או מה שזה לא יהיה אז בבקשה ממך, סיים עם זה. אין לי מצב רוח לשיחות חולין" טלר גיחך, מכיסו הוציא פנקס עור אדום ועט שפקקו היה לעוס עד מוות. "תמיד היית הטיפוס הכלבבי" רג'י שמר על פרצוף רגוע לבינתיים, כבר כמה זמן שהוא לא השתיק חייזר מזורגג. בוא נראה אם יתמזל מזלו היום. "אז… אתה מכיר את העניין, פשוט תחתום לי פה ופה ובעזרת הקסם שלי הדלק יעלה פחות ואני יסתבך יותר" רג'י הנהן והושיט את ידו לטופס. "אני אוהב את הקטע שאתה מסתבך יותר האמת" טלר לא הגיב ורגי' חתם על המסמכים בלי להביט בהם אפילו, הוא שמר את הכאב ראש לרואי החשבון של החברה. הוא הושיט את התופס בחזרה וטלר הביט בו בקפידה, "הכל נראה טוב-" אמר טלר, רג'י רצה עוד קצת זמן לפני שטייס המשנה שלו יבוא. "להתראות" אמר מבלי להסתכל בחייזר, טלר נעצר ולאחר כמה שניות פנה ללכת. רג'י ניסה להתרווח בכיסאו כששמע את טלר חוזר. "מה לעזאזל אתה רוצה טלר" התאנח רג'י והביט בפרצוף הנבוך של איש הקשר העלוב שלו. "תגיד אממ רג'י, שמעתי שהפיצריה מייצרת את החומר המיוחד שוב נכון?" רג'י מצמץ וקם בתנועה מהירה, טלר נרתע לאחור ולא הספיק להתחמק מידו של רג'י שתפסה באוברול הכחול שלו. "אתה לא יודע על מה אתה מדבר, חרא צהוב שכמוך. תסתלק ואני נשבע שפעם הבאה שאני פה ואתה מעז לדבר על משהו חוץ מדלק לידי אני יזרוק אותך מהתחנה הזאת ואתן לך להרגיש איך זה לעופף בחלל" טלר השתחרר מהאחיזה של רג'י וכשל בריצתו החוצה. "תזכור מה שאמרתי לך!" צעק רג'י וקולו הדהד מעט בחלל המתכתי של החללית. הוא התיישב בחזרה בכיסאו ונאנח, ראשו כאב. הוא כנראה לא היה צריך להתעצבן כמו שעשה, אך הוא לא הרגיש טוב מתחילת היום האומלל שלו. וטלר פשוט עורר בו איזה כעס שלא יכל לתאר. אולי אלה היו העיניים. טריקה שניה הדהדה בקול מתכתי בספינה, טייס המשנה הגיע.