הבריחה | פרק-1
"שלוש!" שמעתי אותו מתחיל לספור. סם יושב לידי והוא נראה די לחוץ, אבל אני לא מופתע, הוא תמיד לחוץ. "שתיים!" האיש בחוץ ממשיך לספור. "ידעתי שזה רעיון רע!" אמר סם. לדעתי בחרו אותו למשימה הזאת רק בגלל שהוא חזק, אני יודע שאני חבר שלו, אבל הוא צריך להירגע! "תירגע כבר יא פחדן!" צעקה לונה מאחורה.
"להירגע?! בפעם הראשונה שהמדענים שלחו אנשים לאותו כוכב הם חזרו שניים פחות!"
"בסדר, בסדר. לפחות תחשוב על הצד החיובי…" אמרה לונה, "איך יכול להיות משהו חיובי בסיטואציה הזאת?!" הוא שאל והתחיל להזיע.
"אם מישהו לא יחזור יש מצב שזה יהיה אתה" היא אמרה והתחילה לצחוק.
"אחד!" האיש צעק ושלושתנו (החלליות) התחלנו לטוס במהירות לשמיים.
"עוד מעט הקשר יתחיל לעבוד ונדבר עם שני הצוותים האחרים" אמרתי להם, "אנני את מקשיבה? אנני!", "כן, כן, אני מקשיבה המפקד ג'יימס!" היא חזרה למציאות, "מה יש לך? מאז שהמדענים מצאו שאנחנו הכי מתאימים לטיסה הזאת את כל הזמן חולמת!".
"אני יודעת, אני יודעת, סליחה"
**********
"אנחנו אמורים להגיע עוד פחות מ12 שעות" צפצף מכשיר הקשר "אוקי" אמרתי.
"אתם וצוות אחד תשמרו עלינו מחוץ לכוכב, ואם משהו קורה נאותת לך"
"אין בעיה, אנחנו נגיע עוד יום בערך. דרך אגב… אתה בטוח שאנני הייתה בחירה טובה למשימה הזאת?"
"כן, אני בטוח. וגם אין לנו הרבה ברירות, כמה אנשים עוד יש בעולם? 9000? גם ארת'ס מהצוות שלי לא הבחירה הכי טובה שלנו…"
"צודק, אני מצטער. נודיע לצוות אחד מה התכנית בקרוב. ביי"
"ביי"
**********
"אני חושב שיש כאן חיים" אמר סם, הוא נראה לחוץ מזה. "ברור שיש כאן חיים!" אמרה אנני "אבל הם לא מתוחכמים כמונו, כמו כלבים, הם חיות" סם נראה רגוע יותר.
"את יותר מדי עדינה אתו" אמרה לונה עם חיוך ערמומי. "זו בעיה?" אמרה אנני.
"לא… סתם" היא אמרה ושוב היה לה חיוך ערמומי.
"היי, הנה צוות אחד!" אמרה אנני ונדבקה לחלון. "איזה ילדותית…" לחשתי ללונה, והיא הנהנה עם הראש.
"בואו נלך לישון" הציע סם "אני אהיה ראשון במשמרות לילה". אני, אנני, ולונה הסכמנו והלכנו לישון.
בבוקר נשמעה צרחתה של אנני, היא הייתה האחרונה במשמרות לילה. אני, סם, ולונה קמנו במהירות ורצנו לתא הטייס, אבל לפני שהספקנו להגיע לשם החללית הסתובבה במהירות והחלה לטוס לכיוון הנגדי מהכוכב. התחלתי ממש לכעוס ובקושי רב הגעתי לתא הטייס. אנני הזיעה והשיער השטני והלא מסודר שלה הפך לחום וחלק מהזיעה, העיניים הגדולות והירוקות שלה הפכו לקטנות וממוקדות יותר מתמיד, והיא הייתה במושב של ההגה מנסה כנראה לברוח ממשהו. מכשיר הקשר של צוות שתיים פועל, המכשיר קשר של צוות אחד נהרס ממשהו והוא מעלה עשן, וזה שאתו אנחנו מדברים עם כדור הארץ היה כבוי ולא הרוס. מכות נשמעו מאחורי החללית ואחרי כמה שניות נשמע פיצוץ, כל החמצון שהיה בחללית ברח. "מזל שזה רק מאחורה, לפחות כאן יש חמצן" אמרה לונה וחייכה את החיוך הערמומי והמפורסם שלה. "זה לא נושא לצחוק עליו לונה! אנני יותר צעירה ממך! היא רק בת 14!" צעקתי עליה. הזזתי את אנני בזהירות מהמושב, אבל אז היא דחפה אותי והמשיכה לטוס משם במהירות גבוה. "מה עובר עלייך!" צעקתי יותר חזק מקודם, היא לא ענתה לי היא נראתה מהופנטת ממשהו. אחרי שכולנו לבשנו את החליפות אמרתי לסם לבדוק מה קורה מאחורה. אחרי כמה דקות שהוא לא חזר הלכתי בעצמי.
"אני הולך לבדוק מה קורה עם סם, ולונה…" אמרתי, "כן?" היא אמרה "תעשי לי טובה, ובבקשה אל תעצבני אותה" יצאתי החוצה. כל האחורה של החללית היה הרוס וסם נאחז במה שנשאר מהתקרה כדי לא לעוף. "הם רודפים אחרינו!" הוא צעק אלי "אנני טעתה!" הוא אמר, בהתחלה לא הבנתי אל מה הוא מדבר, ואז נזכרתי
—
"ברור שיש כאן חיים! אבל הם לא מתוחכמים כמונו, כמו כלבים, הם חיות"
—
"לעזאזל" אמרתי, היו מאחורינו חלליות נוספות שמנסות לפגוע בנו, ולא ראינו את צוות אחד.
החזרתי את סם פנימה וסגרתי את הדלת. "אנני זוזי!" צעקתי, אחרי שהיא לא זזה דחפתי אותה מהכיסא "לא!!" היא צעקה. אף פעם לא ראיתי אותה ככה "זוז מהכיסא!!" היא המשיכה לצעוק עלי אבל לא הקשבתי. "לונה! את חושבת בהיגיון! נכון?"
"כן ג'יימס!"
"יופי! קחי את מכשירי הקשר!" אמרתי והיא עשתה את זה. "סיבוב!" צעקתי והסתובבתי לכיוון שממנו אנני ברחה. "לאאא!!" אנני המשיכה לצעוק בקול צרוד והחלו לרדת דמעות בעיניה "ג'יימס בבקשה אל תחזור!!" היא המשיכה, והמשיכה אבל לא עניתי. "סם תרחיק אותה ממני!". אחרי כמה שניות התנגשנו בחלליות של החייזרים והתקרבנו במהירות אל הכוכב שלהם. "סם תש~…" התחלתי להגיד אבל אז ראיתי אותו שוכב על הרצפה מעולף מדמם מהאף ואת אנני באה לכיווני. "ג'יימס! אני מתחננת! בבקשה על תחזור לשם, בוא נחזור לכדור הארץ!!" ועוד דמעות ירדו מעיניה. היא התחילה להרביץ לחללית וצעקה קללות. "ג'יימס תשתלט עליה!" צעקה לונה "היא חולה במחלת הפרה המשוגעת!", "את!" אמרה אנני והתקרבה אל לונה, "אנני תתרחקי מלונה מיד!" צעקתי אליה, אבל זה לא עזר והן התחילו ללכת מכות, לונה הפילה את מכשירי הקשר והמכשיר שאתו אפשר לתקשר עם צוות שתיים נשבר, והן התחילו ללכת מכות, אנני בעטה ללונה בבטן והיא נפלה על הפנים, "תנטרלי אותה ואל תפגעי בה!" צעקתי ללונה והיא הצמיד את אנני לרצפה ובנוסף לזה לא פגעה בה.
"תתפסי גם את סם ותשמרי על שניהם! זאת לא תהיה נחיתה רכה!"
תגובות (2)
לונה יצאה מושלם!!! וגם הפרק, למרות שלא הבתי את ההפרדות שלך במקף, כאילו שכתבת את זה:
ואז נזכרתי
–
"ברור שיש כאן חיים…"
–
עדיף פש
לונה יצאה מושלם!!! וגם הפרק, למרות שלא הבתי את ההפרדות שלך במקף, כאילו שכתבת את זה:
ואז נזכרתי
–
"ברור שיש כאן חיים…"
–
עדיף פשוט לעשות את ככה (לדעתי):
ואז נזכרתי שהיא אמרה שבטוח יש כאן חיים, אבל לא מתוחכמים כמונו…
הבנת? חוץ מזה זה מושלם! אני ממש רוצה המשך! תמשיך מהר!