בין השאר- פרק 3

"הוא היה מדהים, כלכך רומנטי.
והמכונית שלו! אלוהים אדירים אנה, גם בחלומות שלי לא הייתי מרוויחה כזו!" היילי צועקת בהתרגשות, בעודי מגלגלת את עיניי ונאנחת, בוחנת את המסעדה ומחכה שדניאל-הגבר שחלמתי עליו לפני מספר ימים-יופיע.
"ג'יימס לא מפסיק להתקשר." אמרה באנחה כועסת, אני רק ציחקקתי בשקט.
"זה לא מצחיק! אני משתגעת!
איך אפשר להבהיר לו אחת ולתמיד שאני לא בעניין?!"

הו היילי, אם רק היית יודעת על מה חלמתי אתמול, היית מבינה שאת תהיי בעניין בעוד מספר חודשים, כשבראיין יבגוד בך עם המזכירה האהובה שלך.

"הוא מקרה אבוד, הייל.
פשוט אל תתייחסי!" אני מציעה והיא מגחכת
"קל לך להגיד, את לא נרדפת על ידי פסיכופט שצילם אותך מתקלחת!" היא רוטנת ואני פורצת בצחוק, היא לא תשכח זאת לעולם.
"בכל אופן, בראיין פשוט חלומי.
הוא קנה לי פרחים, נסענו למסעדה הכי יקרה בעיר! הוא לא הפסיק להזמין אוכל, רצה שאטעם מהכל.
את רוצה להגיד לי שלא היית רוצה גבר כזה?!" היא כמעט צועקת ואני משתיקה אותה כשכל המבטים הופנו אלינו, נאנחתי במבוכה והבטתי בהיילי בכעס.

"תשתקי כבר!" אני רוטנת והיא מגלגלת את עינייה, בזמן שאני שומעת את דלת המסעדה נפתחת.
נשמתי נעצרה כשאני מביטה בגבר שחלמתי, בדניאל.
הוא פשוט חלומי, יפה תואר שלא ראיתי כמוהו. שיערו בצבע חום אגוז, עיניו לעומת זאת שחורות וזוהרות. זיפים עטורים על לחיו, גופו שרירי מעט. חיוכו היה כמו השמש בזריחה, מלא בקסם ומסתוריות. הוא בהחלט יפהיפה.

הוא וחבריו התיישבו שני שולחנות לידנו, היילי המשיכה לקטר על ג'יימס והפלירטוטים המוגזמים שלו, בעודי לא מפסיקה להביט בדניאל. אני בטח נראית כמו איזה סטוקרית.
מלצרית בלונדינית וגבוהה ניגשת אליהם, חבריו ממהרים לשרוק. הוא לעומת זאת גלגל את עיניו ונאנח.
"תביאי לנו 6 כוסות בירה, הכי יקרה. אנחנו חוגגים היום." אחד הגברים ביקש לא לפני שקרץ למלצרית המובכת, דניאל ממהר להוסיף "בבקשה" לפני שהמלצרית ממהרת למטבח.

"כדור הארץ לאנה ג'ונסון!" היילי צועקת בחוזקה ואני ממהרת להסיט את מבטי מהשולחן של הגברים, אני מביטה בהיילי שמשלבת את ידיה ונותנת מבט חטוף בשולחן שבו דניאל ישב.
"אז, למי תשברי את הלב היום? לחתיך שיושב בקצה או לחמוד שיושב באמצע?" שאלה בהתגרות, גלגלתי את עיניי ולגמתי מהאייס קפה שלי, כלכך לא רציתי להרים את המבט להיילי, היא יכולה לשבור אותי ברגע.

היילי יודעת לגעת בנקודות הרגישות שלי כשהיא רוצה, זה לא אומר שהיא רעה, היא פשוט יודעת לעצור אותי בזמן הנכון.
היו לי כלכך הרבה בני זוג, ולצערי שברתי לכל אחד מהם את הלב. סבתא תמיד אמרה לי שאנחנו לא יכולות להיות עם אף גבר, גורלנו הוא להישאר בודדות עד סוף ימי חיינו.
היא סיפרה לי שהיא התחתנה עם סבא רק בגלל שהיא ידעה שצריך להמשיך את הדור של הכוחות האלה, וכשאמא שלי נולדה, סבתא שלי רצחה את סבא שלי בעוד שהוא ישן.

היא סיפרה שהוא התעלל בה כל עוד הוא יכל, שהיא לא יכלה לשאת את זה עוד.
אני בספק לכך.
אמא תמיד סיפרה לי שאבא שלי היה הגבר הכי טוב בעולם, הוא היה אכפתי, אמיץ, חבר טוב, ובעיקר אהב את אמא שלי יותר מאת עצמו.
כשאני נולדתי, גם הוא מת באופן פתאומי. אני עד היום לא יודעת את הסיבה, כואב לי שלא הכרתי אותו.

אני שוברת לגברים את הלב כי הם לא יקבלו אותי, הם לא יבינו מעולם את משמעות הכוחות האלה.
הגבר שאני ארצה להיות איתו יצטרך להאמין לי בראש ובראשונה, אם הוא לא יאמין לכך שיש בי את הכוחות הללו-אין לי מה לחפש איתו.
שנית, הוא יצטרך להיות סבלני, לקבל את העובדה שאני עלולה לקום בלילות בבכי עז מסיוט שחלמתי, לתמוך בי ולהבין.
אך לצערי, הגבר שאני מחפשת שמור רק לפנטזיות שלי, לא סתם סבתא תמיד אמרה לי שאנחנו נועדנו להישאר לבד.

"אנה, אני רק צחקתי." קולה של היילי מחזיר אותי למציאות ואני מתפקסת, מרימה את ראשי אליה ומחייכת חיוך מבין.
"אוי, שכחתי לספר לך את הדבר הכי חשוב!" היילי הכריזה לפתע ואני נאנחתי בחוסר סבלנות, היילי לפעמים יכולה להיות כה שטחית ומעצבנת. אבל אני אוהבת אותה בכל זאת.

"ואז החמור שאל את הסוס, למה אתה כזה פוני!" קולו של דניאל נשמע בצעקה וליבי החל לדפוק בחוזקה, סובבתי את ראשי מעט להביט בו, החלום מתחיל להתגשם.
"דניאל, תמיד היית ותהיה גרוע בבדיחות!" אחד הגברים הכריז לאחר שהם נרגעו מהצחוק שלהם.
"זה היה מצחיק!" דניאל התגונן ושילב את ידיו, כשלפתע מבטנו נפגשו.
הוא הביט בי שניות ארוכות, נושך את שפתיו ומחייך. חייכתי בחזרה והשפלתי את מבטי, חוזרת להביט בהיילי שסיפרה על הדייט שלה עם בראיין.

"את קולטת?! הוא הבטיח לי אוטו!" היילי קראה בהתרגשות ואני הנהנתי בהסחת דעת, רק מנסה לא לסובב את ראשי לדניאל.
"אנה, אחד הבחורים מהשולחן ההוא באים הנה!" היילי אמרה לפתע ובלעתי רוק בכבדות, משחקת עם הקשית שתקועה בתוך הכוס של האייס קפה.
"היי." הקול המוכר שכלכך לא רציתי לשמוע נשמע, אני מרימה את מבטי אל עיני הפיחם שלו,לעזאזל הוא יצירת מופת שאלוהים יצר.

"היי." אני מחזירה בקול שקט והיילי דופקת את רגלה בשלי מתחת לשולחן, אני שולחת אליה מבט קצר מלא בכאב, לעזאזל היא דפקה את העקב שלה בתוך הברך שלי.
"זאת תהיה קלישאה מוחלטת אם אגיד שאת הבחורה הכי יפה שראיתי מימיי?" לחיי האדימו ואני בטוחה שאני נראית כרגע כמו עגבניה, לעזאזל עם העור הלבן שלי.
"כן." אני עונה בכנות והוא צוחק, הצחוק שלו הוא הצחוק הכי מקסים ששמעתי, אלוהים אני חייבת להפסיק עם זה.

"דניאל בראון" אמר והושיט את ידו, אני מניחה את ידי על ידו בעודו מרים אותה בעדינות לשפתיו.
"אנה ג'ונסון" אני כמעט לוחשת כאשר שפתיו מנשקות את ידי בעדינות, הוא לא מסיר את מבטו מעיניי ואני מרגישה את דופק ליבי עולה.
"אני יכול לבקש את המספר שלך, אנה ג'ונסון?" שאל בחיוך פלרטטני, מוריד את ידי באיטיות.
"ובכן, אני לא חושבת שאפשר לסרב אחרי שביקשת כלכך יפה." אני מחזירה באותה נימה והוא מחייך חיוך רחב, מוציא את הפלאפון שלו ומושיט לי.

אני מקלידה את המספר שלי בזריזות ומושיטה לו את הפלאפון, הוא מקליד מספר דברים ולפני שאני מספיקה לשאול אני שומעת צליל הודעה שנשלחה אליי.
"זאת הכתובת שתהיי בה מחר ב8, אני אחכה לך." אמר בקול מזמין והלך לשבת בשולחנו, אני נושכת את שפתיי ומביטה בהיילי, שמחייכת חיוך חושף שיניים.
"אנה, את כלכך הולכת לדייט הזה!" הכריזה ואני הנהנתי בחיוך, מתחילה לחשוב בראשי מה אוכל ללבוש.
"יש לך יותר מזל משכל! אני הייתי צריכה לרדוף אחרי בראיין עד שהוא בכלל הסתכל עליי!" אמרה במעט קנאה ועצבים, אני ציחקקתי והנדתי את ראשי, שומרת את המספר שלו באנשי הקשר שלי.

"אנה, ועכשיו ברצינות. הוא נראה בחור טוב, אל תשחקי בו." אמרה בקול שקט ואני הנהנתי בידיעה שהיא צודקת, אני מקווה שהוא שווה את זה.

אני כלכך מצטערת שלא העלתי שבועיים שלמים, אני לא אפרט את הסיבות כי יש כלכך הרבה וזה לא אמור לעניין אתכן.
תגיבו ותדרגו! אוהבת מלאא