את מתה?….. – פרק 2
"אני הולך לעבודה ואת צריכה להישאר כאן ולא לצאת מהבית! גם לא לאמא!" הוא אמר טיפה בכעס את המילה האחרונה.
"אתם רואים? לא אכפת לו. הוא לא בא להתנצל על מה שאמר! והוא לא מסכים לי לבקר אותך!"
אמרתי לאמא. "יכול להיות שדוד בני הוא לא הבחירה הכי מוצלחת שלנו. אבל אין מה לעשות. אנחנו לא חיים ואין מי שיביא אותך למישהו אחר" אמר אבא.
הלכתי לסלון וראיתי טלוויזיה בהנחה.
אמא התיישבה לידי ושאלה: "מה את רואה?"
"סתם תוכנית. היא לא אמורה לעניין מתים" אמרתי כאשר עדיין העיניים שלי על הטלוויזיה.
"אבל אני לא סתם מתה. אני אמא שלך. וכשהייתי בחיים היא כן אמורה לעניין אותי?"
"לא"
"אותה בת נשארה לי.. אותה בת" אמא אמרה בשמחה.
הלכתי משם לחדר שלי בלי להגיד מילה.
הכוח הזה המיוחד הוא בטח כוח שכל אחת הייתה רוצה. אבל אני לא. אני רוצה אמא אמיתית. לא אמא רוח.
תגובות (5)
סליחה שזה קצר.
בטעות לחצתי על העלה סיפורך לפני שסיימתי את זה.
בשביל לפצות אני אעשה פרק ארוך יותר.
אוקי תמשיכי
עוד תגובה אחת
תמשיכי
תמשיכי ומהר