אנחנו הרובוטים – שני סיפורי רובוטים

הרובוט שיחליף את הכיסא של אליהו הנביא

אמש היה לי חלום די מלחיץ, שבסיומו ריחפה שאלה אקטואלית ביותר: האם הפסח הזה, יהיה הפסח של הרובוטים?

הרובוט שהתפרץ לביתי נראה מבוהל ונרגש.
"תן לי להתחבר לתקע שלך!" ביקש.
מצד אחד הייתי די מבוהל, ידעתי שבקשתו אסורה על פי חוק, אבל מצד שני ריחמתי עליו. ידעתי שהוא מורד. הרובוטים החדשים, הסופר חכמים שיוצרו, הוגבלו ביכולת שלהם לטעון את עצמם. זאת כדי לאפשר פיקוח עליהם. מצד שני, היו רובוטים שחפצו בחופש, ממש כמו עבדים בזמנו ומרדו ועזבו את מקומות העבודה והתעשייה שלהם היו שייכים.
רובוטים אלו התחילו להיות נפוצים בארץ והייתה סכנה ממשית שהם יתאגדו ויצאו מכלל פיקוח ממשלתי. כל הרובוטים החדשים, ללא יוצא מן הכלל יוצרו בצורה כזאת שלא יוכלו לטעון, לא את עצמם ולא אחד את השני ואילו הרובוטים הישנים פשוט לא העלו על דעתם למרוד.
זה לא היה פשוט לסרב לו. הרובוט דמה להפליא לבן אדם אמיתי. הוא יוצר בכוונה כזה שייראה ידידותי למשתמש, כי רבים מהם יועדו לתפקידי סיעוד ועזרה לנכים. בזמן האחרון העונשים שהוטלו על מי שהסכימו להטעין את הרובוטים (רבים מהם קיבלו שוחד מהרובוטים שהצליחו להשיג מזומנים או דברים בעלי ערך) הוחמרו מאוד, שכן מספר הרובוטים המורדים הלך וגדל והייתה סכנה שיקימו צבא משלהם.
בבוקר כשהתעוררתי מהחלום הזה, התיישבתי במיטה וחשבתי לעצמי: "מה לעזאזל?!"
כנראה גורלם של הרובוטים, יהיה כמו גורל הטלפונים החכמים. עד שלא יצליחו להתחבר למקור רוחני עליון, כדי להיטען בחיים, כמו בני האדם, הם יישארו עבדים. אולי גם להם יקום איזה משה רבנו?!

הרובוט שבקבלה
כידוע רובוטה ברוסית זה עבודה. אז גל העליה הבא בארצנו, יהיה כנראה של רובוטים…

אתמול באתי לקבל שירות בחברה גדולה. רציתי ללחוץ לקבלת שירות על מכשיר אלקטרוני שניצב בכניסה. פתאום אני שומע קול: "היי! מה אתה נוגע!" אני מסתכל ורואה לידי איזו קופסה משונה שעמדה שם, ממנה בקע הקול. הסתבר שזה רובוט שמחליף את הפקיד במקום והוא ממש נעלב שהתעלמתי ממנו!
"סליחה", אני אומר לו, "לא שמתי לב אליך!"
"חוצפה!" הזדעק הרובוט, "צריך לחשוב מחוץ לקופסא. יצרו אותנו בצורה גמלונית שכזאת, מתוך מחשבה שהיום האנשים מספיק אינטליגנטים כדי לדעת שלא המראה החיצוני קובע, אלא התוכן."
"אני בטוח שאתה חכם גדול!" עניתי בנימוס, בכל זאת, מי יודע, אולי הרובוט הזה קיבל תפקיד בכיר במערכת.
"אדוני, אדוני! זה שאני רובוט לא אומר שאין לי רגשות. אל תקרא לי חכם ולא תתחכם אתי. אתה חושב שאתה יותר טוב, רק כי אתה עשוי מבשר ודם?! מתי תבינו שהאלקטרונים והאטומים הם הקובעים את המהות של כולנו!?"
"בכל זאת", עניתי נעלב, "אתה נראה מרובע לגמרי!"
"אני לא מרובע, אני חכם ממך בריבוע ובאבוע!" ענה הרובוט. נראה היה בעליל שמי שייצר אותו היה גאון מתוסבך שכזה, שהכניס בו יותר רגש משכל. בטח איזה ילד בעל רגשי נחיתות, שתמיד נידו אותו מהחברה וצחקו עליו. אנשים כאלה הולכים עכשיו לשלוט בחיינו. מה יהיה?!!!!