איזה תענוג היה להם!

זהו, אני אהיה אדם אמיד, שרכש סוס לבן ואוהב לרכב אתו בחווה שלו. אנשים רעם, מנסים להשתלט על החווה ואני קונה לי אקדח ונלחם בהם.
הקלדתי את הפרטים על הסוס, שהיו חשובים לי, במחשב, ונתתי גם פרטים די מדויקים על עצמי, מראה, אופי, וסגנון דיבור כזה, כמו של אדם קשוח. לא שכחתי כמובן, להוסיף דמות של יפהפייה מהממת, עם פרטים מדויקים על החזה והישבן שלה. כמו שתמיד אהבתי לעשות. וגם ציירתי לי עיירה כזאת, עם אנשים צבעוניים, רב גונית.
עדיין לא לחצתי על כפתור ההפעלה. רציתי לצבור עוד כוח לנוח. מחכה לי הרפתקה נפלאה. בדרך כלל הייתי נותן לעצמי כמה לילות, לחלום על הדמות שלי, על העלילה וההתרחשויות. תמיד מצאתי עם הזמן, עוד ועוד פרטים חדשים להכניס. מקומות ונופים לקשט בהם את העלילה. וכמובן, דרמה שבעיצומה אאלץ להשתמש באקדח שלי, כרגיל, ולהוכיח מיומנות ואומץ לב. ותמיד תמיד, לכבוש את היפהפייה התורנית.
כרגיל, ידעתי שכשאקבל את החשבון, אופתע ואקצץ בכמה וכמה דברים, שהגזמתי בהם. אחרי הכול, לא הייתי באמת בעל חווה עשיר מופלג.
ידעתי גם, כשאעביר את העלילה לאישור המחשב המרכזי, אקבל פה ושם הערות ואפילו נזיפות. הרי תמיד נטיתי לשרטט סצנות סקס ומיטה, וולגריות ביותר וגסות. לא הייתה ממש צנזורה על זה, אבל הרשויות לקחו בחשבון, שמישהו ירצה בכל זאת, לצפות בסרט שבסוף המחשב יכין לי. זה כמובן לא יהיה רק סרט. אלא התרחשות הולוגרמית ענקית, שתרחש כולה בבית שלי.
בקרב מנהלי האולפנים האלה, יצא לי שם של אחד שמגזים, שאין לו גבולות. לא רק בעניין סקס, אלא גם באלימות שהייתי מכניס לעלילה. בעצם יותר במובן של דרישות צבעוניות מדי, שדרשו לא פעם תקציבים, מעבר למצופה…. הם לא אהבו את זה שם, לא פעם כמעט הפסידו עלי כסף. מישהו מהם, פעם אמר לי, בצחוק, שיום אחד יבשלו לי סרט אמתי, לא הולוגרמה, שאוכל את אשר אני מבשל….
ידידה ותיקה, שפעם היינו מאוהבים, צלצלה לי, ממש יום לפני שלחצתי על הכפתור ואמרה שהיא נמצאת בעיר. אם אני רוצה לפגוש אותה.
באותו ערב, כשנפגשנו, הרגשתי כאילו הפכתי שוב צעיר. הוא הסתיים בחדר השינה שלי. היא האריכה את שהותה בעיר ולבסוף הציעה שנערוך ביחד טיול קלאסי לאירופה. הסכמתי.
כך מצאתי את עצמי מבלה בפריז, במסעדות ובתי הקפה המהממים ולעת ערב נכנסנו לאולם קולנוע. צפינו בסרט רומנטי, עטור נופים והתרחשויות. הרגשתי פתאום, עד כמה הסרטים ההולוגרמים שאני מבשל לעצמי, הם הרבה הרבה פחות מרגשים. הרגשתי שוב פעם את ההתרגשות של פעם., לצפות בסרט עם בחורה שאתה אוהב. ולחשוב שפעם אולמות הקולנוע הקלאסיים האלה, היו נפוצים בהמוניהם. איזה תענוג היה לאנשים של פעם!
אותו ערב כשהבאתי אותה לדירה שלי, גמלה בלבי ההחלטה, להפסיק להזמין סרטי הולוגרמה. איכשהו, הרגשתי שכל הסרטים הללו בביתי, עלולים לסלק את האווירה הרומנטית הנפלאה, שביקורה אצלי הותיר בדירה.