אופרת חלל חובבנית (18+) | פרק 5

למעשה, יארגון לא ידע הרבה על הדוד שלו, קרוגון. קרוגון היה איש מפוקפק וקשוח ששלח ידו במהלך חייו כמעט בכל עיסוק. במשך השנים החליף לסירוגין צד בין כוחות האור לכוחות החושך, בהתאם למצב מזג האוויר ובהתאם לאינטרסים שלו. כשהגיע לגיל מבוגר, מעמדו ברחבי הגלקסיה הגיע לכדי אגדה. הוא היה ידוע כבעל אופי בלתי מתפשר, וכאחד הלוחמים מטילי האימה ביותר ששייטו בין הכוכבים.
יארגון, בילדותו, לא ראה את קרוגון בכלל. אבל הוא שמע סיפורי גבורה ואימה על הדוד שלו. בתור גבר צעיר וקצין מבטיח בתחילת דרכו, ומאחר שלא היו לו קרובי משפחה נוספים בין החיים, ובעידוד דניז, שעדיין לא הייתה ארוסתו באותה תקופה, יצר יארגון קשר עם דודו, קרוגון. הדוד תחילה היה חסר רצון להיפגש, והיה נרגז מעצם ההצעה. אך לאחר התעקשות מצד יארגון, נאות לבסוף להיפגש. קרוגון הסתבר להיות אדם קשה, עקשן, גאה וחסר סבלנות. הרצון של אחיינו הצעיר, שומר החוק והמצליח, לחדש קשרים משפחתיים, התקבל בביטול ובבוז.
פעם אחת, יארגון נכנס לקטטה עם קבוצת סוחרי נשק במזנון דרכים מפוקפק בו נפגש עם קרוגון. זו הייתה הקטטה הראשונה שלו אי פעם, והוא היה מודע שהוא עושה זאת כדי להרשים את דודו. הקרב לא היה פשוט כמו שיארגון ציפה, והוא חטף מכות רציניות. אך לבסוף, הודות להכשרה שלו בלחימה צבאית, באומנויות לחימה, בנוסף לכושר המצוין שלו ולניסיון הקרב מול טרוריסטים ואויבי האימפריה, גבר על הקבוצה. כל אותו זמן, הדוד ישב על הבר ושתה בירה. הוא אפילו לא טרח להסתכל על הקרב. כשיארגון בא אליו והודיע לו שהביס את האויבים, קרוגון היה חסר עניין לחלוטין.
לאחר התקרית הזו, יארגון היה מיואש והאמין שחידוש יחסיו עם הדוד היו חסרי סיכוי. אלא שלא הרבה זמן לאחר התקרית, הדוד יצר איתו קשר, ואמר לו שהוא צריך זוג ידיים נוסף בשביל "להעביר ציוד בשביל חבר". מסתבר שמשימת העברת הציוד הייתה לא פחות מאשר מעקב אחר חללית של מבריחים, גניבת הציוד שלהם, מרדף אלים ביותר קרוב מאוד לשמש במערכת מרוחקת, בזמן סערה סולארית, ולבסוף מכירה של הציוד המוברח לכנופיית חייזרים במערכת שהייתה מחוץ לתחום השיפוט של האימפריה, רק כדי שכנופיית החייזרים תפתח לפתע באש, ולאחר קרב עקוב מדם, יארגון וקרוגון שדדו גם את כל הציוד המוברח של כנופיית החייזרים. מכיוון שבחללית הקטנה של יארגון לא היה מקום לכל הסחורה, הם נאלצו להחביא חלק מהסחורה על ירח שנראה נטוש מאוד, עד שנחתו עליו, וזו רק הייתה ההתחלה…
לאחר ההרפתקה המשותפת הזו, קרוגון לא אמר אף לא מילת שבח אחת. בשלב הזה, יארגון ידע לא לצפות לכך. הדוד חילק את השלל שווה בשווה. לאחר שיארגון אמר שאין לו מה לעשות עם כסף שחור, הדוד התעצבן, והתחיל ויכוח שהסתכם בכך שהוחלט שאת חלקו של יארגון בשלל יחלקו באופן אנונימי בין קרנות צדקה לבחירתו של יארגון.
ההרפתקות הבאות היו לא פחות מטורפות. לאחר אחת מהן, קרוגון אמר שכואב לו בעיניים לראות את יארגון מחזיק אקדח, ושעכשיו הוא הולך ללמד אותו איך לירות "כאילו החיים שלו בתלויים בזה" – שהיה המצב ברוב הפעמים בהם אדם נקלע לקרב יריות. נאמן למילתו, הדוד לימד את יארגון איך לירות בשלושה ובארבעה כלי נשק בו זמנית, ואיך לפגוע במטרות בלי להסתכל לכיוונן, ואפילו איך לפגוע במטרות מחוץ לשדה הראייה. פעם אחרת, קרוגון לימד את יארגון איך לרכוב על ממותת החלל הזקנה שלו, טינטין. "גבר לא הופך להיות גבר עד שלא חצה את הגלקסיה מקצה לקצה על גב של ממותה, כאשר המזון היחיד שלו הוא אבק כוכבים והבשר המשומר של אויביו המתים."
נדמה שזו הייתה התחלה של קשר. יארגון, שעיסוקיו הלא חוקיים של הדוד הפריעו לו, התייעץ על כך עם דניז, שעדיין לא הייתה ארוסתו באותה תקופה. דניז הציעה ליארגון להכניס את הדוד שלו לעסקי ציידי הראשים. לאחר שיארגון פיתה את קרוגון לשקול אופציה זו באמצעות כל הכסף שניתן לקבל כפרס על לכידה מוצלחת, יארגון ודניז הפעילו קשרים והשיגו לדוד רישיון רשמי לצוד ראשים, כמו גם מחילה זמנית על פשעים שביצע בעבר הקרוב והרחוק.
לאחר כמה הרפתקאות משותפות נוספות, שהסתיימו בלכידות מוצלחות, הגיעה הודעה מהדרגים הגבוהים שהתקבל מידע חדש על לא אחר מאשר חטפן, וכי לאור ההצלחות האחרונות שלהם, בפיקוד העליון רוצים שיארגון וקרוגון יהיו אלה שיפעלו על פי המידע וינסו לתפוס רב הפושעים, חטפן.
בשביל לדון במידע ולתכנן את צעדיהם הבאים, קרוגון קבע עם יארגון להיפגש במזנון דרכים במערכת שמש בקצוות הרחוקים של האימפריה. הייתה זו דרך טיפוסית להתחיל הרפתקה משותפת, ולא היה בזה שום דבר יוצא דופן. קרוגון רצה לבדוק מזנון חדש ששמע עליו שמועות, ובמזנון הזה קבעו להיפגש. היה זה, כמובן, המזנון של מלי. וכאשר יארגון הגיע, קרוגון כבר היה מת. בידי לא אחר מאשר חטפן.
אלה היו, פחות או יותר, הדברים שיארגון סיפר למלי בזמן שהוחזקו שבויים בטירת הרשע של הדרקון, וחיכו שהדרקון יתפנה לראות אותם.
"נדמה שאני עדיין באחת ההרפתקות איתו." אמר יארגון.
"עד שנתפוס את חטפן, אתה בהחלט באחת מהן." אמרה מלי בכובד ראש.
יארגון הנהן. לפתע העווה את פניו והסיט את מבטו. "אחד הלוחמים הכי מפחידים בגלקסיה…" אמר בבוז. "חטפן השתעשעה בו כמו שחתול משתעשע בתולעת. זה היה פתאטי."
" 'חטפן' אינה לוחמת, היא רמאית. ומה שקרה שם היה מעשה רמאות אכזרי." אמרה מלי. "כשאנחנו ניתקל בחטפן, זה לא יהיה אותו דבר. אנחנו נילחם ברמאות באמצעות רמאות גדולה יותר, ונכה במנוולת איפה שהיא לא מצפה."
יארגון נשך את שפתיו, שקוע בזעם רחוק על חטפן. אז הפנה מבטו אל מלי ואמר בשקט: "את מאוד בטוחה בעצמך."
"הדרקון מזמן אליו את הבחורה והקצין." נפתחו הדלתות ועוד אחד מלוחמיו של הדרקון נכנס והכריז. וכך, נקטעה השיחה של יארגון ומלי, והשניים נלקחו אל הסוויטה של הדרקון.

– –

כאשר ג'לוס חיכה להגעת כוחות השיטור הפלנטריים של כוכב הלכת זנון, אפשרות מטרידה ביותר עלתה בראשו: מה אם בת האנוש היא חטפן? יתרה מזאת – מה אם בת האנוש היא הרבה יותר מחטפן, וחטפן אינו אלא אחד הפרצופים שלה, כאשר היא רוצה להשתעשע? בתור רב-פושעים, הייתה יכולה לזייף כל ראייה במזנון, כולל צילומי האבטחה, בדיוק כמו כשאמרה שחטפן עשה. זה הכל כל כך נוח כאשר היא עדת הראייה היחידה. מה המניע שלה להצטרף כעת לחיפוש אחר חטפן? האם זה שעשוע? אתגר אינטלקטואלי? האם היא יכולה ככה לראות את העבודה של עצמה ממבטיהם של אחרים, ובכך להתפעל מעבודות הפשע שלה עצמה? האם יארגון הוא הקורבן הבא?
הכל, כמובן, תיאוריה. תיאוריות על תיאוריות. ג'לוס חשב איך יוכל להתחיל להסביר את כל זה לשוטרים לכשיגיעו. ואז, השוטרים הגיעו. הוא פתח את מסוע החללית עבורם, ושני בני אנוש לבושים במדי שוטרים עלו. ג'לוס הניף ידיים במחוות שלום.
שמות השוטרים היו 'דגו' ו-'דבו'.
"היי דגו, תראה, קוף."
"משטרת זנון!" קרא השני בעצלות, מביט מעבר לג'לוס, מחפש את מי שיכול היה לקרוא למשטרה. "מה מצב החירום?"
השוטרים טיילו בחללית, מפשפשים בדברים שנקרו בדרכם. ג'לוס הזדעזע כשראה אחד מהם פותח את המקרר, עובר על תכולתו, בוחר לאיטו פחית משקה פרחים זורותאסטריים, פותח אותה ומתחיל לשתות. השני הלך בלי הרבה גינונים למגירה ליד לוחות הבקרה בה יארגון נהג לשמור תעודות ושטרות כסף, פתח את המגירה, ובתנועה אחת רוקן את כל תכולתה הישר אל תוך כיסיו.
"אין פה אף אחד." אמר דגו.
"מה הסיפור עם הקוף?" אמר דבו, וגיחך.
"זו חללית צבאית, דביל. לא ראית את דגל צבא האימפריה על השלדה החיצונית?"
"אז איפה החיילים?"
"התחת שלי יודע." אמר דגו, ופסע לכיוון ג'לוס. ג'לוס חשב שאולי עכשיו יתייחסו אליו סוף סוף, ויוכל לספר עליהם על הסכנה המאיימת על ג'לוס, ועל האימפריה בכלל. אבל משהו בקרביו של קוף השימפנזה, משהו הרבה יותר ראשוני, ידע שזה פשוט לא מה שהולך לקרות. דגו סקר את ג'לוס. "אתה יודע," אמר לשותפו. "אני זוכר ששמעתי פעם שבמרכז הגלקסיה, הקצינים העשירים מקבלים קופים שיודעים להטיס חללית."
"נראה לך שהדבר הזה מטיס חלליות?". גיחוך.
"לא. מה אני נראה לך אידיוט?"
רגע של מבט מאיים מצד דגו ואז מבט מוכנע מצד דבו. את הרגע הזה ניצל ג'לוס להגיד בשפת הסימנים: "האם אתם אפילו מבינים את שפת הסימנים?". מחוסר התשובה, הבין ג'לוס שהתשובה היא "לא".
"אבל אתה יודע מי כן אידיוט?"
"האידיוטים בשוק השחור!"
"בדיוק. קוף שהוחרם מחללית של קצין שהושארה בלי השגחה, בעל פוטנציאל להטיס חלליות."
"וואלה, אני הייתי קונה. ומה לגבי החללית?"
"מה לגבי החללית?"
"אי אפשר להשאיר אותה ככה."
"וואלה, אתה צודק. מי יודע? אולי יש פה מידע מסווג. כל אחד יכול לפרוץ ולקחת אותו."
"היא לא בטוחה כאן."
"צריך להעביר אותה למקום בטוח עם השגחה צמודה."
"עכשיו אנחנו מדברים…"
"מה נעשה עם הקוף?"
"מכת חשמל של 1000 וולט תספיק?"
"תעשה 2000, ליתר ביטחון."
"זה לא יהרוג אותו?"
"נה, הוא חיה. הדברים האלה לא מתים בקלות."
השוטר דבו כיוון את השוקר החשמלי שלו. ליבו של ג'לוס פעם בפראות. זה לא מה שהיה אמור לקרות! הוא חשב על יארגון. הוא צריך לעזור ליארגון. הוא צריך לדווח לדרגים הגבוהים על בת האנוש. אם רק היה יכול להגן על עצמו… אבל ג'לוס ידע שאותם מהנדסים שהינדסו את הגנום שלו, עשו זאת כך שהיכולת שלו להגיב באופן אגרסיבי הייתה בלתי קיימת. ג'לוס לא יכול היה להגן על עצמו. הוא לא יכול היה אלא לראות את החוכמה שבעיצוב זה. היא מנעה כל כך הרבה בעיות אפשריות, והייתה הכרחית במקרה הכללי, גם אם במקרה הספציפי הזה הייתה הרסנית. ג'לוס לא יכול היה שלא לחשוב בהערכה על עבודת התכנון החכמה שעשו אותם מהנדסים גנטיים – בזמן שהשוק החשמלי קרע כל מחשבות שהיו במוח הקופי שלו, וזרק אותו אל תוך החשיכה.