אופרת חלל חובבנית (18+) | פרק 3

הדמות הראשונה בפרק זה היא יארגון, קצין צעיר ומבטיח בחיל השלישי של הצבא האימפריאלי.
הדמות השנייה היא מֶלי, המלצרית הצעירה והיפהפיה שהייתה בעלת הבית של המזנון, ועדה לרצח שהתרחש בו.
הדמות השלישית היא ג'לוס, שימפנזה בעל כישורים קוגניטיביים מועצמים גנטית, שהיה טייס המשנה של יארגון.
המיקום: החללית של יארגון, שכעת עשתה את דרכה בריק הגדול שלאחר מערכות השמש הבודדות, ונעה לכיוון שערי זלאתרוס, שהובילו אל האזורים המאוכלסים של הגלקסיה.
המטרה: לתפוס את פושע העל הנתעב (שהיה למעשה אישה), הידוע בשם "חטפן", לנקום את מותו של קרוגון, ולהשיב את התליון שגנב חטפן ממלי.
הזמן: כמה ימים לאחר אירועי הפרק הקודם, בו יארגון הגיע למזנון ההרוס של מלי, הם החליטו לתפוס את חטפן, ויצאו יחד למסע. בזמן שעבר, מלי פוצצה את האסטרואיד בו היה המזנון הישן שלה, עלתה על החללית הקטנה של יארגון, וביחד הם החלו לטוס מן האזורים הנידחים, אל מרכז הגלקסיה. לאחר כמה ימי טיסה, בהם שלושת הדמויות חיו ביחד והכירו מעט יותר, מתחילה עלילת פרק זה.

– –

"למה החזקת תליון מקולל?" שאל יארגון.
מלי חשבה על כך לרגע, ואז ענתה: "האם אתה, יארגון, היית זורק חפץ ששייך לך, אם לא הייתה לך סיבה טובה לעשות זאת?"
"אני מניח שלא. אבל מצד שני, קללה שרובצת על חפץ היא סיבה טובה לזרוק אותו." אמר יארגון.
"אנחנו נקשרים הכי הרבה לחפצים הכי מקוללים שלנו." אמרה מלי ומחשבותיה נדדו.
יארגון שתק והנהן. אז הוא גירד בראשו ואמר: "עם כל ההכשרה שלי במכללות ובבית הספר הצבאי האימפריאלי, אני אפילו לא יודע איפה קונים דברים כאלה."
"אבל זה רק טבעי." אמרה מלי. "חפצים מקוללים אינם מסוג הדברים שיהיו שימושיים לאנשי צבא."
אז היא הרימה את ידה הימנית והציגה אותה מול פניו. על אצבעה המורה הייתה טבעת זהב פשוטה. היא הוסיפה: "חפצים מקוללים אינם למכירה. הדרך היחידה להשיג אחד, היא אם מישהו מעביר לך אותו הלאה." ואז הורידה הטבעת מאצבעה, והשחילה אותה בעדינות סביב הזרת של ידו הימנית של יארגון, שהייתה כמעט עבה מדיי עבור הטבעת, אבל רק כמעט.
במשך כמה רגעים הם הביטו אחת בשני באינטנסיביות, ואז מלי חזרה אל לוחות הבקרה ואל ההגאים של החללית, ובהתה בהם. יארגון נותר עם טבעת חדשה על זרתו הימני, ותחושה חדשה ומיוחדת של חוסר נוחות נוראית, מלווה בתחושה חמימה ונעימה.
מהחלק האחורי של החללית, ג'לוס הציץ בשני בני האדם, ואז חזר לסרוק את העמודים של הספר שיארגון לא סיים לקרוא עדיין.

– –

החללית עצרה לתדלק ולקנות ציוד בכוכב שנקרא זנון. מקום בעל מוניטין מפוקפק. ארובות תעשייה שחורות ענקיות טיפסו גבוה אל תוך האטמוספירה הדלילה של הכוכב. מתחתיהן, השתרעו אזורי תעשייה ענקיים בהם יוצרו חלקים מפוקפקים של דברים מפוקפקים. זנון היה ידוע בכך שהיו בו מחוזים שלמים בהם לא היה אפילו בית עסק לגיטימי אחד.
כאשר יארגון הציע למלי לבדוק את אחד ממועדני הלילה המומלצים של הכוכב, מלי ענתה לו בציטוט מתוך המדריך לתייר: "עמוס בגדרות תיל דוקרניות, דמויות עם חלקים ביוניים, עסקים אפורים ושחורים, מועדני קרבות בלתי חוקיים וקזינואים סוג ג', זה שנים רבות הכוכב זנון היה מוקד משיכה להרפתקנים, גיבורים ומחפשי צרות. בין אם אתם רוצים לסגור עסקאות מפוקפקות, למצוא טייס חתיך שיבריח אתכם מתחת לאפם של השוטרים, או סתם לפתוח קטטה ולהדגים בפני כולם את כישורי הג'יו-ג'יטסו החדשים שלכם, זנון הוא הכוכב בשבילכם. אזהרה: לא לאנשים שלא אוהבים שאקדח מכוון אליהם."
לאחר שמלי הקריאה את הציטוט, יארגון שאל: "האם זו הדרך שלך להגיד לא?"
ומלי חייכה: "זו הדרך שלי להגיד כן."

– –

לאחר שנעשו כל הסידורים, נקנו מוצרי האספקה ונטענו במקומותיהם המתאימים בחללית, לילה ירד על הכוכב זנון. שני בני האדם יצאו למועדון לילה. ג'לוס נשאר, כמו תמיד, בחללית. מה שאהב לעשות בזמנים כאלה היה לנקות כל פינה בחללית, לבדוק את מאגרי האוכל, את המיכלים של החמצן, החנקן, המים. לבדוק את המעטפת החיצונית של החללית לסדקים ונזקים. להריץ בדיקות על המערכות השונות. לטעון את תותחי הלייזר. לעבור על הדיווחים השונים שהועלו בערוצי הקשר הצבאיים, ולהחזיר כל דבר למקום הנכון שלו. אלה היו הדברים שג'לוס נהנה לעשות, ואלו היו הדברים שהגנים שלו הונדסו כדי שיאהב לעשות.
אבל, מאז שאספו את בת האנוש מהאסטרואיד ההוא, ג'לוס היה מוטרד. ג'לוס התיישב בפינה הפרטית שלו בחללית, שנקראה "פינת השימפנזה", והחל לסקור את העובדות הידועות לו לגבי בת האנוש החדשה, כפי שדיווח לו עמיתו וחברו, רב-סרן-גלקטי יארגון. ובעניין זה היו כמה עובדות מוזרות. אחת, היא שפושע העל חטפן ישאיר עדת ראייה חיה בזירת הפשע. זוהי רשלנות מצידו, גם אם ציפה שהרעל יהרוג אותה לאחר שיעזוב. שתים, בת האנוש הייתה בעלת ידע ספציפי מאוד ברעלים מאוד מסוכנים, שהמשתמשים העיקריים שלהם הם מתנקשים, ארגוני מורדים וארגוני טרור, והתגובה שלה לתקרית הייתה ככל הנראה קרת רוח במידה בלתי רגילה, אם כי זה היה תחום שג'לוס התקשה לעשות בו הערכות מדויקות, מפני שהבנתו את המצבים הרגשיים או את ההתנהגויות הטיפוסיות של בני אנוש במצבי קיצון, הייתה רחוקה ממושלמת. שלוש, יארגון לא הצליח לגלות כמעט דבר על בת האנוש. בתור קצין מובחר שהיה בעל הסמכות הראשון והיחיד שהגיע לזירת פשע, זוהי חובתו של יארגון לאסוף כל פרט אפשרי על האירוע ועל עדת הראייה. העובדה שיארגון לא עשה זאת, מעידה או על רשלנות מצד יארגון, או על התנגדות מוצלחת מצד בת האנוש לספק פרטים על עצמה. ועד כמה שג'לוס ידע, סירוב לספק פרטים לבעלי סמכות כגון כוחות משטרה או צבא מעיד על כך שלבן האנוש המסרב ישנם פרטים אותם היה מעדיף להסתיר, עם הסתברות גבוהה שבן האנוש מנסה להסתיר פעולות שהן בעלות אופי פלילי. ארבע, בהשפעת בת האנוש, יארגון לא דיווח על האירוע למקורות המקובלים, וזוהי פעולה שהיא בניגוד לפרוטוקול ובניגוד לחוק, ואינה מתיישבת עם האופי של יארגון כפי שג'לוס הכיר אותו. בנוסף, ההסבר של יארגון לגבי מה שקרה בזירת הפשע, כמו גם חלק מהראיות, כולם הגיעו מבת האנוש או בהשפעתה. זוהי רשלנות שג'לוס ידע שאינה מאפיינת את יארגון. חמש, בת האנוש שככל הנראה הייתה צעירה מאוד הקימה וניהלה מזנון לבדה לגמרי, באיזור שהיה גם נידח וגם מפוקפק ביותר. כשהיו במזנון ההרוס, בזמן שיארגון יצא מן החללית אל המזנון ואסף את בת האנוש, ג'לוס נותר בחללית וסקר את המזנון ההרוס. גם לאחר ההרס, ניתן היה לראות את הציוד היקר בו צויד המזנון, ואת החומרים היקרים מהם נבנה. סטנדרטים כאלה של איכות היו נדירים אפילו בחלקים המרכזיים והעשירים ביותר באימפריה, והיו בלתי אפשריים להקמה ע"י בת אנוש אחת בלבד. כמו גם, עם לקוחות מעטים כל כך שעברו באיזור הנידח ההוא, בת האנוש לא הייתה יכולה להחזיר אפילו את העלות של חומרי הגלם ושל הציוד הבסיסי. שלא לדבר על השאלה איך זה שבמהלך שלוש השנים שהיא טוענת שהעבירה שם, היא לא נשדדה, כאשר כל לקוח שכן עצר במזנון, היה בעל הסתברות גבוהה ביותר להיות בעל עבר פלילי או בעל נטיות פליליות, ובהתחשב בעובדה שהמוקד הקרוב ביותר של רשות אכיפת חוק נמצא מאות שנות אור משם.
כל זה עשה את ג'לוס מודאג.
ג'לוס קם מ"פינת השימפנזה", דילג אל לוחות הבקרה, ופתח את סרטוני האבטחה של החללית באחד המחשבים. סרטוני האבטחה תיעדו את כל מה שקרה בחללית. ומאז שאספו את בת האנוש מחגורת האסטרואידים במערכת אלפא-זוטו לפני מספר ימים, סרטוני האבטחה תיעדו גם את נוכחותה. ג'לוס העביר כמה דקות בליקוט תמונות פנים של בת האנוש ממגוון זויות, ובמגוון הבעות פנים. לאחר שסיים, פתח ערוץ תקשורת מאובטח מול סוכנות הביון האימפריאלית, הזדהה באמצעות הקוד האישי שלו ושל מפקדו – רב-סרן-גלקטי יארגון, ובצירוף מאגר התמונות של פניה של בת האנוש, העביר בקשה לזהות את בת האנוש, ולהעביר כל מידע בעל רמת סיווג מתאימה לגבי בת האנוש.
לאחר מכן ג'לוס שם לב שהוא נמצא במצב של ציפייה מתוחה לקבלת תשובה מסוכנות הביון האימפריאלית. בכדי להרגיע את עצמו כאשר חיכה לתשובה, החל לנקות את החללית שוב. ולאחר שסיים לנקות, עבר לבדוק את המיכלים של החנקן, החמצן והמים…

– –

"אני לא מאמין שאכלת את זה." אמר יארגון.
"אני ניהלתי – לא רק ניהלתי, אלא גם בישלתי מילצרתי, ניקיתי והייתי – מזנון במשך שלוש שנים." הכריזה מלי. "איך אוכל לצפות מהאורחים לאכול את האוכל שאני מכינה, אם אני לא אוכל אותו בעצמי?"
"ואיך את תוכלי לדעת שהוא טעים בלי לטעום בעצמך?" הוסיף יארגון.
"בדיוק." אמרה מלי, ולעסה עוד פיסת מוח של גזורג-אנדרונדיאני. "כשאתה צריך להרכיב תפריט ולהכין מאכלים, ואתה רוצה שהם יהיו הכי טעימים ומיוחדים בגקלסיה, אתה מתחיל לאכול הכל."
היו עוד פיסות מוח של הגזורג האנדרונדיאני בצלחת שלה, ועוד פיסות במוח של הטבח הראשי של אותו מועדון לילה מפוקפק בו בילו. הטבח, שהגיע מגלקסיה אחרת, הפיק הנאה טרנסצנדנטלית מחיתוך רקמת המוח שלו לפרוסות, בישול וטיבול שלה, ואז הגשתה לאורגניזמים אחרים למאכל. באמצעות קשר טלפתי, פיסות המוח שנאכלו הצליחו לשמור על קשר עם המודעות המרכזית בראשו של הטבח עמוק לתוך תהליך העיכול בתוך בטנם של הלקוחות. דבר זה, כאמור, גרם אושר עילאי לטבח החייזרי. המנהג, כמובן, היה בלתי חוקי. אבל בכוכב הלכת זנון, חוק היה דבר שלרוב נשאר מחוץ לדלת ולא נטה להיכנס.
וככה, מחזיקים צלחות קרטון ועומדים ליד קיר באיזור שקט של המועדון, אוכלים מאכלים בלתי חוקיים בזמן שמוזיקה חזקה ומוזרה רועמת מסביב, יארגון ומלי ניהלו שיחה סתמית.
רקדן שיכור הגיע אליהם מרחבת הריקודים והצמיד אקדח לראשה של מלי. "את הבחורה הכי יפה בעולם." נהם. "תרקדי איתי או שלא ארה בך."
יארגון עמד להפיל את האיש לרצפה עוד כאשר התקרב אליהם. אבל מלי, כבר בשלב ההוא, הניחה עליו יד וסימנה לו לא לעשות זאת. וכך, הרקדן השיכור הגיע אליה והצליח להצמיד את האקדח לרקתה.
מלי הסיטה בעדינות את האקדח מרקתה והסתובבה אל הרקדן השיכור. "אתה לא תירה בי אם לא ארקוד איתך?" שאלה מלי. "מה יש באקדח שלך שאתה חושב שכל כך ארצה שתירה עליי?"
"סגול." ענה הרקדן.
מלי פערה את פיה בתדהמה תיאטרלית.
"מלי," לחש יארגון באוזנה. "זה סם מאוד מסוכן." למעשה, הדרך האופנתית לקחת סגול הייתה בכך שהדילר יורה בך באמצעות אקדח מיוחד שהכיל את הסם. האפקט של הסם היה שאתה הופך (במציאות ולא רק בהזיה) להיות החיה האהובה עליך, ומדמיין (בהזיה, לא במציאות) שכל האנשים בעולם הפכו להיות החיה הזאת. וזה גורם לך להרגיש אחווה, אחדות ושבירה של מושג ה"עצמי", כמו גם היי מטורף.
מלי רכנה אל הזר, ואמרה לתוך אוזנו: "ריקוד תמורת מנת סגול היא ההצעה הכי נדיבה שקיבלתי הערב. זה נהדר. אבל התשובה שלי היא לא."
הרקדן השיכור, למרות זאת, לא קיבל את הסירוב בעין טובה. לאחר נפנופי ידיים אלימים, הוא הורה להם לחכות בנקודה הזו בזמן שהוא קורא לכנופייה שלו בשביל ש- "יחוררו אותם כמו שמשקאות מומתקים מחוררים שיניים, ולאחר מכן יעשו חוטים דנטליים מהשיערות שלהם."
לאחר שהדילר השיכור נעלם בין קהל הרוקדים, יארגון שאל: "נחתוך לכיוון הדלת?"
"אף אחד לא אוהב כשמכריחים אותו לצחצח שיניים." אמרה מלי. ובנימה זו, הם פילסו את הדרך אל דלת היציאה. תחילה בהליכה עיקשת דרך קהל הרוקדים, ולקראת הסוף, בריצה סוערת. כשהיו בחוץ, צחקו בפראות, ולאחר שנרגעו, החלו לצעוד להנאתם בסמטאות החשוכות והמפחידות של האזורים התחתיים של כוכב הלכת זנון.
"את יודעת," אמר יארגון לאחר שחצו גשר צר מאוד שעבר תעלה שזרמה בה מתכת נוזלית בוהקת, בין האנגר עצום מימדים לבין גורד שחקים סולארי מנופץ ונטוש. "אין הרבה אנשים שיכולים לשמור על חוש ההומור שלהם כשאקדח מוצמד לרכה שלהם."
"אתה מתכוון, אין הרבה אנשים שמסוגלים לשמור על חוש ההומור שלהם בזמן שהמוח של הטבח החייזרי שלהם מאבד לאיטו מודעות בתוך מיצי הקיבה שלהם." תיקנה מלי.
"כן, גם זה." אמר יארגון וגיחך. "את משוגעת."
ומיד כשסיים להגיד את זה, פניו לבשו בהלה, והוא הפנה את מבטו אל מלי ואמר: "אני פולט את ההערות הכי מטופשות לפעמים. התכוונתי לזה בתור מחמאה. אני כזה אידיוט."
"זה בסדר." אמרה מלי. "אני יודעת שהתכוונת לזה בתור מחמאה." היא חייכה חיוך מרגיע.
"כן, ברור." אמר יארגון. "זה לא הופך אותי לפחות אידיוט." הוא חייך בהתנצלות.
הם הלכו כמה שניות בדממה, שלא הייתה מביכה, יארגון חש, אלא אינטימית באופן נעים. ואז, בקול רציני יותר, יארגון אמר: "את יודעת, אני מוקף באנשים מדהימים, אוהבים, ונהדרים. אני יכול להצביע על כל אחת ואחד מהם ולהגיד שבחיים לא הייתי מגיע לאן שהגעתי בלעדיהם. במובנים רבים אפשר להגיד, שבנוסף לשליחות שלי כחייל של האימפריה, הם מה שמגדיר אותי. ובכל זאת, על אף אחד מהם אני לא יכול להגיד שהוא משוגע. או משוגעת. לא במובן החיובי, לפחות."
"זה נשמע מסרס." אמרה מלי.
יארגון הרים ראש והביט בה מופתע. "כן." אמר. "מסרס זו מילה טובה. יש בי צדדים שמחכים להתפרץ ולצאת לידי ביטוי. ואני לא יכול להיות האדם הזה לידם. הו, לא. הם פשוט לא ידעו איך לקבל את זה. את יודעת, אולי בגלל זה חיפשתי ורדפתי אחרי הדוד פורע החוק שלי. חיפשתי מישהו שהוא 'משוגע'. אם הייתי רק מעלה את האפשרות לצאת למועדון לילה בכוכב הלכת זנון בפני דֶניז-"
וכאן מילותיו לפתע קפאו, וסחרחורת של רגשות תקפה את הבטן שלו. דניז… הוא הרגיש אהבה, ומוכרות. זו הייתה דניז. אז למה הוא מרגיש רע? למה הוא מרגיש אשמה? למה שכח מקיומה בימים האחרונים?
 
"הקצין יארגון," אמרה מלי בקול עליז. "יש לך חברה והסתרת אותה ממני?"
"דניז היא… הארוסה שלי." אמר יארגון. "ואני הארוס שלה." מלמל.
הוא הרים מבט ופגש בחיוך כנה וענקי על פניה של מלי. "אתה לא הולך לנוח ולא לישון כל הדרך אל המערכות המרכזיות, הקצין יארגון. כי כל הדרך, אתה הולך לספר לי כל פרט על דניז." אמרה מלי, מתענגת על המילה האחרונה – השם של ארוסתו של יארגון.
יארגון הביט בשמחה ובהתלהבות של מלי, ולא הבין למה זה כל כך כואב לו. הוא דחף את הבלבול והרגשות המוזרים הצידה, והעלה חיוך לא מספק. הוא פתח את פיו להגיד משהו, אבל לפני שהספיק להוציא הגה, ידיו זינקו אל אקדח הלייזר האישי שלו, וגופו זינק לגונן על מלי, שכן מן הצללים של איזור התעשייה המפוקפק, הופיעו אנשים באקדחים ובתותחים מכוונים אליהם. קרוב לעשרים מהם. שדות כוחות ומסכי הגנה היו פרושים במקומות אסטרטגיים. המארב שלהם היה מושלם, ולא הותיר ליארגון אף לא דרך פעולה אחת שלא תביא למוות מידי שלו ושל מלי. בן רגע יארגון הבין שיש לו עסק עם מקצוענים, והלב שלו פעם בטירוף.
ואז מלי אמרה: "אם זה לגבי הבחור עם האקדח סגול, אני חייבת להודות שהאיום שלו נשמע הרבה פחות מצחיק עכשיו."