כיפה אדומה כפי שאי פעם לא הכרתם , פרק שישי , ( אין שם ) . חלק א

"אני היא רואת הירחים " אמרה " דיאנה " והשתנתה לילדה בעלת שיער זהוב ושמלה וורודה .
אחותי . רק עם פנים שונים . " אני רואה זמן , בת אלמוות , ומשנת צורה לאהובים נשכחים "
שוב שיניוי . גבר זקן בחלוק לבן . סבא שלי . " הירחים הם הזמן . אני משנה צורה כמו שכל ירח
משנה " שוב שינוי . גברת מזרחית גבוהה . " אני בת אלמוות כמו שהירחים בני אלמוות "
שוב שינוי . גבר זקן בשנו השישים . " רגע , את אומרת שאת משתנה לאהובים נשכחים "
אמרתי , זיעה קרה זוחלת למצחי . " זה אומר ש… דיאנה מתה ? " " אולי כן , אולי לא "
חייכה אלי בנינוחות גברת שמנמנה עם סינר מאובק מקמח . " בוא נבדוק ".