כיפה אדומה כפי שאי פעם לא הכרתם :פרק חמישי, הרואה .

ה אנשי זאב התקרבו והתקרבו במעגל מושלם . צ'ט התכוננן ליירט את החץ . אני
התכוננתי לירות . ניקולס קימר את גבו וחשף שיניים . הפגסוסים זקפו את אוזניהם לאחור . המנהיג , היחיד שלבש פריט לבוש,( למען האמת זה לא כל כך הפריע בגלל שמהמותניים ומטה הם היו זאבים . תודה לאל ) גלימה כחולה, הסתכל עליי .
לפתע , הכל החשיך .

~~בתת מודע של דיאנה~~

" בואי אליי " אמר קול . " לא " אמר קולה של דיאנה " בואי אלי…" "לא בא לי " בואי !! " "לא…לא…לא!"

—נקודת המבט של צ'ט—
דיאנה הילכה כמו מהופנטת אל הזאב בעל הגלימה . " מה את עושה ? " צעקתי , בזמן שאיבדתי ריכוז ויירטתי חץ לאיש זב ישר בעין . ( שיו , אפילו שאני לא מרוכז יש לי בול פגיעה . אני מה זה מגניב ) משכתי לה בגלימה שנקרעה , אבל היא רק דחפה אותי , וישרה אלי את האקדח שלה . לא הבנתי מה קורה עד שהתסכלתי בעיניה ראיתי אפור מזורגג וזכוכיתי , במקום ירק הפריחה המדהים . לא היה לי ברירה אלא
לעזוב אותה . היא הגיעה למנהיג , ובהבזק , כולם נעלמו . נשארו רק אני , ניקולס , שני הפגסוסים וחתיכת הגלימה של דיאנה .

* * *
הסתובבתי ביער שעות . מכיוון שהייתי משועמם נורא התחלתי לדבר עם ניקולס . סיפרתי לו על החיים המסריחים שלי ועל העבודה שלא מביאה שום משכורת . הוא נראה משועמם , אבל לפחות הוא הקשיב .
ולא דיבר . התחלתי להיות רעב אז הוצאתי את המיכל של הקצפת שהייתה כמעט ריקה . הצעתי את טיפותיה האחרונות לניקולס . הגור טיגריסים נראה שהוא נהנה מלקיקת הנוזל המתוק . לפגסוסים נתתי גם קצת . לפתע , נדמה לי שראיתי ניצוץ . רצתי מהר לעבר הניצוץ . לפתע התגלה אלי בקתה , כולה בצבע כסוף . דפקתי בדלת כמה פעמים , ואז נכנסתי . מול האח התיישבה דיאנה , בשמלה נוצצת ואדומה , נראית
קפצנית ויפה כמו תמיד . פלטתי התחלה של מילה , והיא הסתובבה אליי . עיניה ופניה לא היו עיני דיאנה .
הם היו ילדותיות , והעיינים היו בצבע זהוב . " שלום , צט . אני היא רואת הירחים "