יחי המלך! (פרק 3)
"אני יודע עם מי פ' היה בקשר!" יצא אחד מהעם וצעק לכיוון הארמון.
כולם הסתכלו עליו והמלך יצא חזרה למרפסת "מי?"
הבחור חייך והצביע על המלך "אתה!"
המלך פער את עיניו לחלקיק שנייה,
סידר את כתרו על ראשו
והחל לצחוק.
"אני?!" פרץ בצחוק דומע.
הוא ניגב את טיפות האושר מעיניו ואמר:"האם אין לך שום בושה להצהיר אשר אנוכי, הוד רוממותו, מתרועע עם פשוט-עם המתנגד למלכות? ומניין לך מחשבה זו? איך הסקת דבר בערה שכזה?"
צחוקו התגלגל מול כולם
והאזרח הנכלם השיב:
"אמנם פשוט עם הוא היה, ומורד עם דם על ידיו. אבל את אשר ראיתי איני אוכל לשכוח! זוועות המקרה הותירו אותי ללא ברירה- אני יוצא עם משפחתי מן הממלכה."
הוא הסתובב אל שאר תושבי הגור וצעק:
"ברחו כל עוד נפשכם בכם! מלך זה אינו מלך!" צעק והצביע על המלך הזועם.
"פ' צדק! פ' צדק! פ' צדק! פ' צדק!" הרים את ידו באוויר וצרח בנחישות.
המלך החל לצחוק שוב. ואיתו גם כל שאר העם.
כמו מגיפה.
הוא השתלט על עצמו וצעק מן המרפסת:
"עזבו אותו, המסכן מעורער בנפשו! רחמיי עליך, בני היקר, פה בממלכת הגור אין שום נסתר. המלך הוא מלך, הנתין הוא נתין, וכמו שתמיד היה ותמיד יהיה- משוגע הוא משוגע."
הוא חייך אליו כאל חיה בכלוב מעוררת רחמים.
"אנשיי אל תיראו, המורדים יתפסו במהרה… גם אם זה אומר שנצטרך לסרוק את כל הממלכה! הסתרת מידע תיחשב לפשע, ולגבייך-" הסתכל על האיש "בחור חסר ישע, את עונשך כבר קיבלת, את ההלבנת פנים שביקשת…"
למחרת, אותו איש נמצא מת בביתו.
איש לא ידע מה עבר על גורלו.
משוגע היה? משוגע נשאר?
כל זה כבר טמון בעבר.
תגובות (0)