חלום על גן הקסמים

יום אחד הלכתי, סתם כך בלי שום מטרה מסויימת. היה לי כלב מאוד חמוד. ופשוט עשיתי טיול עם מיקי הכלב המתוק. ההליכה היתה די נעימה. בבוקרו של יום קיצי עם משב רוח קליל. מיקי הלך והליכתו היתה רגילה בהחלט. פתאום הוא התחיל לנבוח, לקשקש בזנב. משהו מוזר מאוד קרה לו.
ניגשתי אליו וליטפתי אותו, מיקי מיקי, חמוד שלי, מה קרה, מה גרם לך להתנהג כך? והוא התחיל בצפורני אצבעות רגליו הקדמיות לחפור באדמה. וכל זה קורה, במקום של גן. גן שעשועים ובו מלא משחקים. מיקי עשה בור rגדול. והנה נגלה לעיני דלת. שיפשפתי את עיני ולא האמנתי. מה עושה פה דלת? ולא סתם דלת, אלא דלת מאוד מיוחדת עשויה מזהב, וידית מעוטרת.
רציתי לפתוח, רציתי להציץ. די חששתי בהתחלה, אך התגברתי על הפחד. ואזרתי אומץ. פתחתי
את הדלת. אור גדול ומסנוור בקע ממנה. ניסיתי לראות מה יש מאחורי האור.
ואז ראיתי כדים גדולים, מלאים במטבעות. והיתה גם תיבה ענקית עם הרבה תכשיטים. לא האמנתי, עד שהתקרבתי ונגעתי בכל הפריטים שנגלו לפניי. מיקי השתולל כל כך, ולא היה רגוע, הוא משך אותי ברצועה שהיתה קשורה לגרונו. והלכתי בעקבותיו. והנה היה זה גן. גן כל כך יפה.
מלא עצים וכרי דשא רחבים. מעל כל כר דשא, שכב לו ענן. כולי מלאת התפעלות, רצתי לתפוס לי ענן, לשכב עליו. זה היה אדיר. הרגשה כזו שמעולם לא הרגשתי. הפעם באמת תפס אותי המשפט "הראש שלי בעננים". כך דילגתי מענן לענן, והם הושיטו אותנו לעוד גן. ובגן הזה היו מלא ממתקים. ויכולתי לקחת איזה ממתק שרציתי. הרגשתי כל כך מאושרת. ומיקי, היה שמח. וקישקש כל הזמן בזנב.
פתאום הרגשתי נגיעה קלה בשמיכה, סיון סיון, קומי, שלא תאחרי לבית הספר. הוי, זה היה חלום. חלום כל כך מתוק. על גן קסמים.