השרשרת

זו הייתה שרשרת יפה בה פיה עם כנפיים ושמלה סגולות, ובעלת גרביונים עם פסים כחולים ושיער בלונדיני, יושבת על ירח כסוף כמו גם שאר השרשרת. בגלל גודלו הקטן של התחריט נדמה היה שהפיה עצובה, או שהיא באמת הייתה עצובה.
ההיסטוריה של השרשרת נמשכת שנים רבות, כשהסיפור, לפחות זה שידוע לנו, מתחיל ב-1893…
–
היה זה איש צעיר ונאה שמצא לראשונה את השרשרת, הייתה לו אישה שאהב יותר מכל ומצבו הכלכלי היה עמיד. יום אחד כשהלך לטייל ביער, מצא האיש את השרשרת תלויה על ענף של עץ. הוא הסתכל סביבו לראות אם יש מישהו קרוב שיכול היה לאבד את השרשרת, אך לבסוף ויתר ושמר אותה.
האיש החליט לתת את השרשרת היפה לאשתו, אהובתו, כאות לאהבתו אליה. יומיים לאחר שנתן לה את השרשרת, אשתו סיפרה לו כי היא נאלצת להיפרד ממנו. היא ספרה כי היא לסבית ויש לה אישה ושתי בנות, אך היא פחדה לספר זאת לאנשי הכפר. אחרי שבועיים האיש איבד את כל כספו וחודש לאחר מכן מת מרעב.
–
אשתו שעכשיו החזיקה בשרשרת, החליטה לתת לביתה הבכורה, בת ה-12 את השרשרת. באותו יום גילתה הילדה כי היא ואחותה מאומצות ויצאה למסע למצוא את הוריה האמיתיים. האם התאבדה מרוב צער על כך שביתה אינה רוצה בה. הילדה השאירה לאחותה בת ה-5 את השרשרת בתקווה שיום אחד היא תגלה גם היא את האמת וקעבותיהן יפגשו שנית.
היא נטרפה ע"י חיות בר כשבוע לאחר מכן, כיומיים לאחר שגילתה שאמה המאמצת והוריה הביולוגים מתו.
–
כשהאחות הקטנה הייתה בת 10 היה לה כלבלב, היא אהבה מאוד את הכלבלב ושמה לו את השרשרת כקולר. הכלב תקף את הילדה והרג אותה באותו היום, מוות ארוך וכואב, כשלא ברור למה החליט הכלב לתקוף פתאום את הילדה.
–
הכלב שוטט ברחובות כשהשרשרת לצווארו. אחרי יומיים אימצה אותו משפחה עשירה ופינקה אותו. בעל הבית החמדן ורודף הבצע לקח מהלכלב את השרשרת כדי למכור אותה במכירה פומבית. הכלב היה חולה מאוד למשך חודש ולבסוף נפטר.
–
הבעלים של הכלב מכרו את השרשרת בסכום נכבד של כסף, אך הם איבדו את כולו אחרי שלושה שבועות והתאבדו יומיים אחר כך.
–
האדם שקנה את השרשרת היה בעל חנות. לאחר שקנה את השרשרת החנות הרויחה הון תועפות, ולבסוף החליט בעל השרשרת לנסות להרוויח אפילו יותר בעזרת השרשרת והצליח למכור אותה בסכום בלתי יאומן. הוא נרצח לאחר שבוע וחצי כשהיה זה מוות בעינויים.
–
הקונה העשיר של השרשרת היה כבר חולה ליפני שקנה אותה, ונתן אותה לאשתו על שניות ליפני שמת. האישה נתנה את השרשרת לבתה היחידה, והיא נאנסה ונרצחה כחמישה ימים מאוחר יורת.
–
לאחר שהילדה נפטרה מזקנה השרשרת הועברה בירושה לבת של הבן הבכור שלה, אליי.
אני לא רוצה שום קשר לשרשרת הזו, כל מי שנתן את השרשרת או איבד אותה מת בצער רב.
הלכתי אל מרכז היער והתחלתי לחפור בור עמוק בו אקבור את השרשרת, שאוכל סוף סוף להפסיק את שושלת הדמים. מכיון שהשרשת לא תעבור לאף אחד היא עדיין תהינה בבעלותי, ואזכה לחיות חיים מאושרים.
המשכתי לחפור את הבור עמוק יותר, ועמוק יותר. כל כך עמוק, שהיה הבור פי שניים מגובהי שלי.
אך לא הייתי זהירה מספיק, ונפלתי לתוך הבור, כשהשרשת נשארה תלויה על הענף שעליו השארתי אותה. החול מצידי הבור נפל עליי ונקברתי בעודי בחיים.
–
השרשרת נשארה תלויה על הענף זמן רב, עד שאיש צעיר ונאה מצאאותה והחליט לתת אותה לאהובתו…