הקושי שבעבר-פרק1

מדיסון פקחה את עיניה, היא הרגישה כאילו נכלאה בסיוט מתמשך והרגע נשלפה ממנו בחזרה למציאות.
היא התעוררה במקום זר, שוכבת על מיטה זרה ועל פניה חולפים אנשים לא מוכרים לה.
היא התרוממה וההרגשה של החזרה למציאות התפוגגה כלא הייתה, היא הפכה להרגשה רגילה ובלתי מורגשת.
מדיסון הסבה את מבטה אל גופה, היא לא לבשה דבר מלבד סוג של חלוק משונה ושקוף, היא הרגישה לא בנוח, בעיקר כשאנשים מקפידים לנעוץ בה מבטים קרים מפעם לפעם.
אחד האנשים, שללא ספק היה גבר, נעצר מולה, הוא הישיר מבט לתוך עיניה המבוהלות של מדיסון והתקרב אליה.
"אני רואה שהתעוררת," אמר. מדיסון החווירה, היא לא הכירה את האדם וגם לא את המקום.
"כן, התעוררתי." אמרה מדיסון.
האדם נגע במצחה, לעומת מבטו הקודר, היד שלו הייתה נעימה למגע.
"החום בסדר-" מלמל האדם. הוא הניח את ידו על חזה. "וגם הדופק…"
"אני לא בסדר?!" מדיסון התמלאה חשש. היא הכתה את ידו של הגבר הזר והוא נרתע.
"את בסדר גמור, את רק זקוקה למעט מנוחה." הוא חייך.
"מנוחה." הרהרה מדיסון. היא סרקה את האדם שלמולה. הוא לבש חלוק לבן שעליו היה מוצמד תג עם כיתוב בשפה שלא זיהתה.
"משהו קרה?" היה נראה שהוא הבחין באי-הנוחות של מדיסון.
"הכול טוב," אמרה, היא רצתה להציג את עצמה אבל לא ידעה כיצד, היא לא ידעה מי היא.
"ובכן, אני אעביר אותך עכשיו לחדר שלך, וזכרי, אם מישהו שואל, את הפציינטית שלי." אמר הגבר.
"הפציינטית?" שאלה מדיסון, היא זקפה גבה.
"כן, זה אומר שאני משגיח עליך, את יודעת שאת נמצאת בבית חולים? נכון?" דרש לדעת.
מדיסון הנהנה, היא הישירה מבט אליו.
הוא חייך אליה חיוך מעודד. "אני אצטרך את הפרטים שלך, כדי שנוכל לדבר עם הוריך, ומלבד זה, אני דוקטור ג'ונס, אבל את מוזמנת לקרוא לי, ארתור."
"דוקטור ג'ונס," אמרה מדיסון.
"ארתור," הוסיף.
מדיסון נשכה את שפתיה. "ארתור, אני לא יכולה לתת לך פרטים על עצמי."
"אין כל צורך להתבייש, הרי את לא רוצה להיתקע כאן איתי," אמר ארתור.
"אני לא יודעת מה הם הפרטים שלי," רטנה מדיסון. ארתור עיווה את פניו, הוא שתק לכמה שניות ואז פרץ בצחוק.
"את לא צריכה להתבייש." אמר.
מדיסון נאנחה, היא התיישבה מול הדוקטור. "אני לא יודעת מי אני ומה אני עושה כאן."
ארתור הפסיק לצחוק
"את אומרת שהנפילה גרמה לך לאיבוד זיכרון?" שאל. מדיסון לא ידעה מה לענות לו, היא לא זכרה אף נפילה.
"לא, אני פשוט לא יודעת…" אמרה, הדוקטור קטע אותה בשיעול צורמני.
" אני חושב שכדאי שנציץ לראש שלך." אמר ארתור. הוא התיישב על כיסא בסמוך לשולחן משרדי קטן ושרבט משהו על דף נייר. הוא הורה למדיסון לרדת מהמיטה.
מדיסון הורידה רגל אחת מהמיטה החדשה שלה, היא הורידה את הרגל השנייה ונגעה בקרקע.
כפות רגליה היחפות של מדיסון נצמדו לקרקע, היא כשלה והדוקטור ג'ונס תפס אותה.
"הכול בסדר?" שאל. מדיסון הנהנה במרץ, ארתור עזב אותה והיא התייצבה על הקרקע.
"הקשיבי, אני לא יודע מהיכן הגעת לכאן אבל את אמורה לדעת לפחות פרט אחד על עצמך." אמר ארתור. הוא אחז בידה של מדיסון והוביל אותה בזהירות בין המון האנשים המצטופפים בין החדרים והמסדרונות, אנשים רבים התייפחו, אחרים בכו וחלקם חייכו, כל אלה נראו מאוד משונים בעיני מדיסון.
"תוכלי לחכות כאן? אני אצטרך את עזרתה של המומחית שלנו לעניינים פסיכולוג-ענייני מוח. המתיני כאן בבקשה," אמר ארתור, הוא הצביע על כורסת עור שחורה ונעלם מאחורי אחת הדלתות הקרובות אל מדיסון. היא התיישבה על כורסת העור והביטה בדלת שאליה נכנס דוקטור ג'ונס.
דקה, עוד אחת… מדיסון תהתה האם הדוקטור מדבר עם מישהו בכלל או רק ברח לה.
היא סלסלה קצוות שיער בגוון דבש על קצה אצבעה ונאנחה.
"כן, כן-אני לא צוחק גריס!" רטן ארתור, הוא יצא מהחדר יחד עם אישה צעירה לבושה שמלה.
"הכירי את גריס, הדוקטור לענייני מוח שלנו," אמר ארתור. גריס הושיטה את ידה ללחיצה.

גריס הושיבה את מדיסון למולה בחדר שלה שלהפתעתה הרבה של מדיסון לא נראה כמו שאר החדרים שראתה בבית-החולים על שם בנג'מין פרנקלין באנגליה, ארתור הסביר לה מעט על המקום.
"ובכן, את אומרת שמאז הנפילה את לא זוכרת שום דבר." אמרה גריס.
"לא אמרתי! אני אפילו לא יודעת איך נפלתי!" רטנה מדיסון.
"אני די בטוח שאמור להיות לה זיכרון אחד," אמר ארתור, "תתרכזי."
מדיסון עצמה את עיניה היא ניסתה לחשוב ולחשוב, שום דבר לא עלה בראשה.
"אני לא זוכרת." אמרהץ
"אני שמחה שאת זוכרת איך לדבר ולחשוב, הנפילה שלך יכלה להיות הרבה יותר גרועה." אמרה גריס.
"איזו נפילה?!" מדיסון תלתה בדוקטור ג'ונס מבט בעיניה הכהות, לא היה נראה שיחס לו חשיבות.
"אנשים הביאו אותך לכאן בטענה שמצאו אותך שוכבת חסרת הכרה ברחוב." אמר ארתור.
מדיסון הרהרה. "למה שכבתי ברחוב?"
"את זה רק את יכולה לדעת.את זוכרת את השם שלך?" שאלה גריס.
מדיסון הנידה בראשה לשלילה. "אני אוכל לדעת את השם שלי?"
"אף אחד לא המציא טיפול לזה ילדה," גריס הסיטה את השיער השחור שלה הצידה.