המכשף הרשע נקמת הברווזה

לפני המון שנים חי מכשף בטירה אפלה. הוא היה רשע! יום אחד הוא יצא לרכב על סוסו. בדרך ראה נמר. הנמר ידע שהמכשף הוא רב-עוצמה, ולכן לא תקף, רק הרכין ראש בהכנעה לאות כבוד. אך המכשף היה רשע! הוא בז להתרפסות של הנמר והפך אותו לברווז, אז הסתלק משם בשאגות צחוק. (חה-חה-חה.) התעצב מאוד הברווז שהיה פעם נמר וחיפש אגם כדי לגור בו. הוא מצא אגם לא רחוק משם וחי בו זמן מה, ולפתע פגש ברווזה. הם התיידדו והוא סיפר לה שפעם היה נמר, אך המכשף הפך אותו לברווז כי הוא היה רשע! גם לברווזה היה סוד, אך היא לא סיפרה.

יום אחד שוב יצא המכשף לרכב על סוסו והגיע לאגם. הוא ראה את זוג הברווזים ולא זיהה את הברווז הזכר שהיה פעם נמר. הוא בכלל לא הבדיל בין הברווז לברווזה, אך הוא היה משועמם, והוא היה רשע! לכן ירה חץ מקשתו באחד הברווזים, שבמקרה היה הזכר שהיה פעם נמר, והרגו במקום, ואז קם בעצלתיים והסתלק. נעצבה הברווזה עד מאוד ולבה נשבר בקרבה. אז עשתה מעשה מוזר. היא ניקרה את גופת ידידה הקרוב, הברווז המת, ואכלה את לבו. ואז, הפלא ופלא, הפכה לאישה חזקה בשנות השלושים לחייה. אז פנתה לטירתו האפלה של המכשף והציגה את עצמה כאישה שירדה מנכסיה ומחפשת קורת-גג תמורת עבודות בית. המכשף שאל אותה אם שמעה עליו, והיא השיבה בשלילה, לכן הניח המכשף שהיא לא יודעת שהוא מכשף ושהוא רשע! הוא נתן לה חדר קטן והיא קרצפה את טירתו.

בוקר אחד התעורר המכשף בטירתו והרגיש מוזר. הוא הביט במראה וגילה כי הפך לחזיר. אימת מוות השתלטה עליו. הוא ניסה כוחו בכשפים להחזיר את דמותו המקורית, אך הדבר לא עלה בידו. הו אז ראה את האישה שעבדה אצלו וביקש ממנה ללמוד כשפים מספריי הכשפים שלו שיחזירו אותו לדמותו. לתדהמתו היא הבעירה אש באח וסיפרה לו שגם היא מכשפה, וכשהייתה קטנה הפך אותה לברווזה. כמו כן הטיל עליה כישוף, לשם שעשוע, כי תוכל לחזור לדמותה אך ורק אם תאכל לב של זכר שביניהם אהבה הדדית. שנים רבות בילתה עם אהובה, הברווז שהיה פעם נמר, אך לא פגעה בו כי אהבה אותו. אך המכשף הרג אותו בחץ. לכן אכלה את לב אהובה כדי לנקום במכשף.

המכשף חשב שהיא מתכוונת לשחוט ולצלות אותו, אך תוכניתה הייתה אכזרית יותר. היא קשרה אותו וזרקה אותו לאש האח והוא נשרף בכאביי תופת, אבל לא מת. במשך 20 שנה רצוף היא הזינה את האש ושרפה את המכשף בעודו נשאר בחיים. ייסוריו היו ייסורים כה קשים שהוא ייחל בכל שנייה מתוך עשרים השנים למותו. לאחר עשרים שנה, בהיותה בשנות החמישים לחייה, החליטה ששילם על מעשיו ושחטה אותו. אז העלתה את הטירה באש וסיפרה לי את הסיפור הזה כדי שאעלה אותו על הכתב.
>>>>>>>>>>
ספטמבר 2012