הכתבים הסודיים בעזה

רוז רימוני
ביישוב קטן בצפון הארץ גר איש צדיק שמקדיש את חייו להתבודדות וללימוד הקבלה בקדושה ובטהרה עילאית הרחק מעיני הבריות. כפי שקיבל מחכמי ישיבות המקובלים בירושלים לפני עשרות שנים.
הוא היה מקורב מאד לגדולי הדור זצ"ל וגם מקורב לגדולי האדמו"רים ומנהיגי הדור החיים עמנו יבדלחט"א. ומפעם לפעם הוא מגיע אליהם בשעות הקטנות של הלילה ללימוד מעמיק בסודות התורה.
בראש השנה של שנה זו בחצות הלילה כשישב לתיקון חצות נפלה עליו תרדמה, הוא ראה חזיון שבא אליו אליהו הנביא עם רבי שמעון בר יוחאי והוליכו אותו מביתו עד כפר אחד סמוך לעזה, ושם הראו לו פתח של מערה מתחת עץ זית סבוך, ואמרו לו שילך ויוציא משם את הספרים שנגנזו בזמן הבית כי כבר קרבה העת לגלותם.
הוא התעורר נפעם ונרגש, זה היה חזיון ממשי כמו בהקיץ, והוא זכר בבירור את כל הדרך עד המערה אבל לא הבין איך יתקיים הדבר, איך יוכל להגיע למערה ליד עזה הנשלטת בידי חבורת מרצחים שונאי ישראל?
והנה בשמחת תורה קרה מה שקרה, ואחר כך בעקבות האסון הנורא נכנסו כוחות צה"ל וכבשו את רוב רצועת עזה. ואז התעוררה בו התקווה שיוכל לגאול את הכתבים.
לאיש הזה יש אח שלא גדל ביהדות החרדית והוא אחד מהעיתונאים בארץ. אין בין האחים הרבה תחומי עניין משותפים, אבל הם נפגשים מפעם לפעם והצדיק משתדל לשמור את אחיו קרוב לתורה ולמצוות עד כמה שאפשר.
הוא שאל את אחיו אם יש אפשרות לעיתונאים להיכנס לעזה והביע את משאלת ליבו להצטרף לסיור כזה.
העיתונאי מכיר את אחיו הצדיק, ויודע שהוא עסוק בדברים העומדים ברומו של עולם. ואם הוא מעוניין להגיע לעזה ודאי יש בזה משהו בשביל הצלת כלל ישראל.
העיתונאי השיג עבור אחיו בדרכים הידועות לו תעודות ואישורים ומדים, וצירף אותו לסיור שערך הצבא לכתבים בתוך רצועת עזה.
הם נכנסו בתוך רכב משוריין בשיירה מוגנת, וכשהגיעו למקום מאובטח בו התאספו חיילים קיבלו רשות לצאת מהרכב.
הצדיק הכיר היטב את המקום, זה היה בדיוק כפי שראה בחלומו. הגם שרוב הבניינים והכבישים כבר לא קיימים אבל העצים והסלעים במקום ההוא נשארו כפי שהיו.
כאשר החיילים היו עסוקים בהדרכת כתבי העיתונות חמק הצדיק אל סבך ענפי הזית ומצא שם סימן לפתח מערה. הוא התכופף וזחל אל תוך המערה.
הוא גישש את דרכו באפילת המערה והחליק אל בור עמוק.
הוא הדליק גפרור וראה שהבור מלא נשק והבין שהבור מחובר למנהרת טרור.
התחילו שם יריות מכמה כיוונים, החיילים האיצו בעיתונאים לחזור אל הרכב הממוגן, ומיהרו להסיע אותם החוצה מרצועת עזה.
החיילים חששו שחסר עיתונאי אחד אבל כל אחד פחד להתחיל לדבר על זה.
הצדיק קרא אל בורא עולם בתפילה נרגשת שיגאל אותו מבטן שאול.
אחרי כמה שעות הגיע לילה ונהיה שקט בכל האיזור, והנה שם לב נשמע קול זחילה במנהרה.
חייל עזתי הגיע והופתע לראות את הצדיק.
"מן אנתי?" שאל אותו.
הצדיק ענה לו שהוא עיתונאי ישראלי ואיננו חמוש, וביקש ממנו שיעזור לו לצאת מרצועת עזה והבטיח לו שיציל אותו ואת משפחתו מחורבן עזה.
העזתי אמר לו "אנא יאהודי" וסיפר לו שאמא שלו היא יהודייה ממשפחה שבורה שתרחקה מתורה ומצוות והתחתנה עם ערבי והם עברו לגור בעזה. כשגדל ידע שהוא יהודי ורצה תמיד להתקרב ליהדות אבל לא ידע איך לעשות את זה.
הצדיק הבטיח לו שהוא אישית ידריך אותו ויעזור לו בכל מה שצריך ואז שאל אותו "האם מצאתם במערה הזו עתיקות?"
"מאיפה אתה יודע?" הופתע העזתי, וסיפר לו שכשהם חפרו באיזור כדי לבנות מנהרות מצאו שורה של כדים עתיקים, והם השאירו את הכדים בצד המערה כי זה לא נראה להם משהו בעל ערך.
הוא הוביל את הצדיק אל הכדים, הצדיק הרים כד קטן שהיה חתום בפקק ופתח את הכד ואז יצאה מהכד שלהבת אש והמערה התמלאה בעשן.
כשהעשן התפזר ראו על קיר המערה שנהיה ציור מהפיח של העשן בדמותו של ראש ישיבה מזקני מרביצי התורה הידועים בבני ברק.
הצדיק אסף את הכדים אל שק שמצא במערה והעזתי הוביל אותו בדרכים נסתרות אל מושב בנגב המערבי ומשם נסעו לבני ברק עם כל הכדים.
הם הגיעו לפנות בוקר לביתו של ראש הישיבה שהיה עסוק בלימוד והניחו את הכדים העתיקים על שולחנו.
ראש הישיבה יצא איתם לבית הטבילה ואחר כך פתחו בחרדת קודש את הכדים ומצאו בהם מגילות של פירושים עמוקים מאירי עיניים משולבים בתורת הננגלה והנסתר באופן פלא בסגנון של שירה נשגבה, ובכל שורה ושורה מוסברים פסוקים מוקשים, ומתורצים המוני קושיות שנתקשו בהם ראשונים ואחרונים מאז ומעולם.
הם ביקשו מהעזתי שימתין בחוץ והתחילו להתפלל מעומק הלב שיתגלה להם מהשמים מה לעשות עם הכתבים.
התגלה להם שצריך לאסוף מאה אברכים תמימים וטהורים ולצוות עליהם לצום ארבעים תעניות ואחר כך יתאספו האברכים ללמוד כל לילה אחר חצות בכתבים האלו ולהעתיקם ולהפיצם בישראל. ואז תבוא הגאולה השלמה מיד.
הרבנים התחילו לבנות את החבורה הנשגבת הזאת ובקרוב כולנו נזכה לראות את הספרים ונזכה לגאולה שלימה.
אשרינו שזכינו להגיע לדור הזה לראות את הישועה בקרוב…..