האיש הלוקח חתיכות מהירח

האיש הלוקח חתיכות ירח.

היה פעם איש לא צעיר ולא זקן,
איש שראה איך הרבה ימים עוברים,
ובימים שראה היו דברים מרתקים,
משעשעים ומצחיקים,
אך היו גם ימים מותחים ומפחידים,
והיו דברים מרגיזים, מעליבים ומעצבנים.
אך האיש שמר על קור רוח ולא יצא מן הכלים,
פיתח עור של פיל ,כמו שאומרים,
חשב- "אצטרך את הכוח והעצבים לימים אחרים,ואולי למעשים אחרים."
והנה עברו השנים והאיש שלא היה צעיר ולא ממש בא בימים,
ישב בגינת ביתו על כיסא בין העצים ולא יצא יותר לטיולים.
עכשיו, עכשיו, זה הזמן לדברים האחרים שרציתי לעשות לפני שנים.
כל כך בא לי לקחת מהירח נתחים, נתח מהבגד עם הצבעים הכסופים,
שאת הירח עוטפים .
רק פיסה קטנה אחת ולא יותר, הירח לא ירגיש וגם לא האנשים שבו מביטים.
וכך לילה אחד הוא ביקש בהשאלה את סולם הקסמים מפיית הכוכבים,
וכשאף אחד לא ראה הוא טיפס מעלה מעלה עד למרומים.
הגיע עד לירח, הושיט יד ולקח פיסה כסופה קטנה, שם בכיס מכנסיו וירד,
בכל זאת כבדו מעט רגליו.
הגיע למטה ושם את פיסת הירח בקופסת האוצרות שלו,
אותה הוא יוריש בבוא העת לבאים אחריו.
וכך לילה אחרי לילה טיפס ועלה על סולם הקסמים נטל עוד פיסה ועוד פיסה,
עד שהירח הרגיש ואמר לו די- עכשיו בבקשה תתחיל להחזיר.
למחרת טיפס האיש הבא בימים, שחיכה לדברים ולימים אחרים,
על סולם הפלאים והתחיל להחזיר לירח את פיסות הכסף שלקח ,
אמר האיש לירח –ירח חביב.לא חשבתי להזיק לך,חלילה, רציתי רק מזכרת לדורות הבאים,
אבל אם אתה צריך אז אחזיר לך את כל החלקים . הירח זז מצד לצד,
ביום נעלם ובלילה שב ואז ענה- בכל זאת תחזיר לי את פיסות הכסף,
בלעדיהם יהיה לי קר בלילות הארוכים.
כל הפיסות הוחזרו לירח והירח חזר להיות שלם ומושלם ,
והאיש עדיין יושב על כסא בין העצים ומביט למעלה לירח הכסוף ולכוכבים הזוהרים.
וחושב על ימים אחרים ועל דברים חדשים שאולי קורים במקומות אחרים.
ואת סולם הקסמים החזיר לפיית הכוכבים..