מה אתם אומרות ? או אומרים ?

דיימונד – פרק 1

28/10/2012 973 צפיות 6 תגובות
מה אתם אומרות ? או אומרים ?

אני במחסום כתיבה , אז החלטתי להתחיל סיפור חדש. זה לא מנקודת ראייה מסוימת, אז זה חדש בשבילי, תאחלו לי בהצלחה !
פרק 1:
" קדימה , ילדונת !" צעק טימונד לאוויר . השד הקטן היה הרבה יותר חזק ממה שהוא נראה .
בגדיו הירוקים , שהתאימו בדיוק למידותיו , הזכירו את העלים של העונה .
לכל שדון מותאם בגד אשר מתאים לכוחותיו .
" אני לא יכולה !" נאנקה דיימונד . היא אמורה להצליח לשאוב את כוחותיה מחגורת היהלומים שנקבעה ליד שמלת האפרסק שלה . היא תהתה למה אינה מצליחה לעבוד עם היהלום, הרי שמה הוא דיימונד, יהלום.
" תפסיקי פיונת." כינה אותה טימונד. דיימונד וטימונד היו חברים טובים תמיד. מאז שהיא נפלטה מעץ היער .לפעמים הוא יוצר אלפים. הוא היה האבא שלה . לא היה לא הורים, כמו לשאר חברי היער. היא הייתה שונה.
"בפעם האלף טימונד ! אני – לא – פיה- !" אמרה ושיחררה חץ לעבר התפוח העסיסי שנתלה למעלה. מעץ התפוחים הגדול.
" כן , כן .. מה זה משנה ?" ליגלג ותפס את התפוח האדום, "בואי ! אלוה מחכה." טימונד נגס בתפוח ברעשנות .
אלוה , 'הפיה הגדולה' , כמו שכולם קוראים לה , בעצם מאחדת את כל חברי היער. כמו אמא אחת גדולה . זאת גם הסיבה שהיא כל כך מכובדת . שיערה הזהוב של אלוה נכרך בצמה עדינה על כתפה. היא נהגה לעשות זאת גם לדיימונד , ששיערה בצבע העצים, חום .
" שלום לכולכם, " אמרה בקולה העדין, "אני מבקשת להודיע הודעה." אמרה והביטה בכל הסובבים אותה.
שדונים , ציפורים , במבים קטנטנים , ארנבות, שאר בעלי החיים , פיות בשלל צבעי הקשת , חדי קרן לבנים , ג'ק הפגסוס של דיימונד , כמה בתולות ים שנאספו ליד הגדה , דיימונד ושאר חברי היער.
" בני האדם, שנלחמים כעת תחת שלטונו של עכר, באים ליערנו . הם רוצים ללכוד מעט קסם . דבר שיעזור להם במלחמה נגדנו. ונגד המתנגדים." אמרה אלוה, בקול הסמכותי אך העדין שלה. דיימונד חיבבה אותה מאוד. אבל כאשר הזכירה את שמו של 'עכר', שאותו דיימונד שונאת שנאה קשה, גם קולה של אלוה התקשח.
ביער, המילה 'שנאה' זאת מילה קשה. קשה מאוד. זה כמו להגיד את המילה 'પીડા' שבשפה העתיקה אומר, 'כאב'. השפה העתיקה היא שפת כשפים, שבה משתמשים חברי היער כדי לייצר כשפים או לעשות קסמים . לדיימונד הייתה יכולת גבוהה בקסמים. היא תמיד התעניינה בזה.
אלוה החוותה בידה חזרה לאחו, "לכו חזרה, ושימרו על עצמכם."
טימונד התהלך בראש זקוף וקיפץ ליד דיימונד, "אז אנחנו חוזרים להתאמן ?" שאל וזינק לעץ הקרוב.
"כן!" אמרה דיימונד וחייכה חיוך רחב. היא אהבה להתאמן בכשפים ובכושר פיזי.
"טוב. תתרכזי." אמר טימונד והעמיד אותה במעגל שיצרו קודם מאבנים .
דיימונג התחלה למלמל בשפה העתיקה את מילות הכשף, שאמור לעזור לה לשאוב כוח מהיהלום,
"ડાયમંડ, પાવર ભેટ." זה אומר בשפה העתיקה, 'יהלום, כוח תן.'
היהלומים שבחגורתה לא הגיבו, "תנסי שוב." ציווה עליה טימונד, "והפעם תנסי להתרכז."
"ડાયમંડ, પાવર ભેટ." אמרה דיימונד, וניסתה להישמע סמכותית ככל הניתן לילדה שש.
היהלומים זהרו בחגורתה של דיימונד . היא הביטה בכפות ידיה וראתה מין עור רך מתלטף בין אצבעותיה הקטנות.
"הצלחתי !" אמרה וציוותה על הכוח, "હીરા સાથે, પત્થરો ઝડપથી તરતા રહે છે." האבנים התחילו להתעופף , ממש כמו שרצתה. כמו שביקשה מהכוח לעשות .
" דיימונד !" צרח טימונד בהתרגשות ומיהר לקרוא לאלוה.

~ כעבור עשר שנים , ביום הולדתה השישה עשר של דיימונד ~

" תראה טימונד!" צווחה באושר שהצליחה לרכב על ג'ק, הפגסוס השחור שלה. פעם ראשונה שהוא אפשר לה לעלות על גבו. היא פרשה את ידיה לצדדים ושיחררה צרחה, "ווהו!!" דיימונד הניפה את ידה לאווויר. משב רוח כמעט העיף אותה לאחור, והיא מיהרה לרכון בחזרה קדימה. דיימונד נאחזה בשיערו של ג'ק והתעופפה גבוהה יותר, מעל היער.
נשימתה של דיימונד נעתקה שראתה את האסון. בחלק היותר מרוחק של היער, הכל היה שרוף, וכמה אנשים הסתובבו עם חרבות בידיהם רכונים על בהמות המשא שלהם.
" אוי אלוהים." מילמלה דיימונד, ומיד נזכרה, שהיא יכולה לתקשר עם ג'ק. השלב של 'להיכנס למוח של פגסוס', יותר מידי קשה בשביל דיימונד, כי יש לו הגנות סביב מוחו, והוא יכול לחשוב שהיא, כמובן, אויב. דיימונד חיפשה במוחה אחר פרץ הכוח והמילים הנכונות והתחילה לבטא,
"મને માસ્કીંગ હૃદય સાથે વાતચીત તાકાત આપે છે."
פירוש המילים היה כמובן : 'תן לי את הכוח לסור מעל מסוך ליבי.' שכרגע זאת בעצם הקריאה לעזרה.
מיד תודעה שונה גיששה אל עבר מוחה של דיימונד. היא וג'ק פתחו בדו-שיח.
'ג'ק?' שאלה דיימונד,
'כן.' ענה לה קול צעיר. היא נבהלה.
' הקול שלך מסקרן אותי.' אמרה לו דיימונד.
ג'ק צנף, כאילו לגלג על דיימונד, 'אז למה את מתקשרת איתי רק עכשיו?'
חיוך נסוך על פניה של דיימונד לשמע הלגלוג שלו, ומיד, נמחק חיוכה כאשר נזכרה בסיבה אל החיוך המתוק ואל מה שמתרחש למטה. יותר מידי דברים צפו ועלו במוחה הקטון.


תגובות (6)

אמממ .. תודה רבה על האין תגובות ?

29/10/2012 05:50

ממש אהבתי ! זה ממש נשמע סיפור טוב אבל בבקשה גם תמשיכי בהקדם את השאר כשתצאי ממחסום הכתיבה המדבק והמתיש הזה שגם אני תקועה בו! כי יש לך סיפורים מדהימים

29/10/2012 07:24

ממש אהבתי ! זה ממש נשמע סיפור טוב אבל בבקשה גם תמשיכי בהקדם את השאר כשתצאי ממחסום הכתיבה המדבק והמתיש הזה שגם אני תקועה בו! כי יש לך סיפורים מדהימים

29/10/2012 07:25

תמשיכי

29/10/2012 07:53

וואאיייי אני מתחילה ליקרוא את הסיפור שלך דיימונד התאהבתיי בוו!!!
עפתיי ליקור פפרק הבהאאאא :))

22/11/2012 08:48

היי יויו :)
החלטתי להתחיל לקרוא את הסיפור שלך ושמחה שעשיתי את זה! הרעיון ממש יפה! נהניתי מהפרק הזה מאד וזה עוד רק הפרק הראשון!! את כותבת מדהים ואני כבר ממש מסוקרנת לדעת לאן תפתחי את זה…!
רק הערה קטנה, כשדיימונד משתמשת בשפה העתיקה זה די הפריע לי שהיא צריכה לתרגם לנו, הקוראים, את מה שהיא אומרת כל פעם מחדש… אני חושבת שעדיף היה אם היית פשוט כותבת את הדברים בפירוש…
אני לא באה לפגוע או להעליב או משהו, רק הערה פיצפונת =)
אני רצה לקרוא את ההמשך! יש לי הרבה פערים להשלים!
3> נעמי :))

05/12/2012 12:45
8 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך