ברוכים הבאים לקיבוץ רפאיי המדבר – פרק 2 – ערכי קיבוץ רפאיי המדבר

"מקווה שהצלחת לחלוב כבר לא מעט פרות שרונה!" הגיח לו לפתע שמעון הרפתן.

"הטלת את המטלה על תמר! אני זו שהייתי צריכה לנקות את הרפת וכך עשיתי כל הבוקר!" התמלאתי בעצבים.

"לא, הטלתי את המשימה לחלוב את הפרות עליך ואת הניקיון על תמר!" הוא טען בתוקף.

"בהחלט! הוא הטיל את משימת החליבה עליך! אני כפי שאתה רואה, ניקיתי כל הבוקר בזמן ששרונה לא עשתה דבר!" תמר העזה לומר. כפוית טובה חוצפנית.

"שמעון, אני נשבעת שהטלת את משימת הניקיון עליי ואת החליבה על תמר שבאותו זמן התחמקה מן הרפת ושהתה בשדה התירס בכדי לצפות בכוכבים הנופלים!" הגנתי על האמת שלי בתקיפות.

"כוכבים נופלים?" שמעון השתתק לפתע והביט בתמר בפליאה.

"כן, אתה מבין עוד למה? בכדי לצפות בכוכבים נופלים! כמה טיפשי…" תמר השקרנית המשיכה את טיעונה למען דינה הקבוע מראש.

"בואי איתי בבקשה תמר…" הוא אמר וסימן לה ללכת אחריו ולצאת מן הרפת.

תמר שפחדה במעמקי לבה בכל זאת, הלכה ללא כל רצון אחריו.

"שרונה, את משוחררת" הוא אמר עם צאתו מן הרפת.

היה זה שבע בבוקר פחות או יותר, לא ידעתי כי לא היה עליי שעון. שעונים הם אסורים בקיבוצינו המשונה. שעה נמדדת על פי הרגשת האדם – אחד מערכי הקיבוץ.
להלן שאר הערכים :

1. אין ללגום מים מן השלוליות הנוצרות בגשם הדו-שנתי. מקורות מים נוספים מהם אסור ללגום הם נחל האכזב שנוצר מדי יולי-אוגוסט בחצר בית הקשישה פעורת הפה כל-הזמן, ומי האמבטיה שלך.

2. אין לשתות מיץ פטל לעולם, משום שהוא ארנב. להרחבה בעניין אנא קרא/י את הספר.

3. אין לחפור בורות. אף פעם. בשום מחיר. אפילו לא בגינת המשחקים.

4. אין לעיין בספרים בספרייה. ההחזקה בספרים בביתכם גם היא אסורה. אם ברצונכם לקרוא דבר מה, אנא קראו את 'מיץ פטל' או את 'עשרת ערכי הקיבוץ'.

5. השימוש בשעונים בקיבוץ אסורה בהחלט. אם ברצונך לדעת את השעה, חוש אותה.

6. אין להיכנס לעולם אל מחסן הקילשונים הגדול. במיוחד לא אל המרתף הסודי שאליו הוא מוביל.

7. השמעת שיריו של ארקדי דוכין הם אסורים בהחלט. מי שהכתיב את ערכי הקיבוץ טוען כי הכוחות העליונים הירוקים ובעלי המחושים שהכתיבו את הערכים באמת, עדיין מתאוששים מן שיתוף הפעולה בינו לבין ישי לוי.

8. בהיותך מתחת לגיל 18, יש תמיד להקשיב לציוויי אלה שמעל גיל 18. אלא אם את/ה נער/ה מן משפחות המייסדים: קצרין וניר-אל. מבוגרים ומייסדים הם מעל הכל.

9. בהיתקלותך בשוגג ביואל הקשיש הרוכב על טרקטור, אנא נוס על נפשך.

10. על תמונת ענק של מלכינו, אלילנו, מורה דרכינו (הלא הוא דני דנון 2.0) להיות תלויה על תקרת ביתך. כן, על התקרה. במקרה ואין בבעלותך תמונה שכזו (**דבר חמור ביותר!), אנא פנה אל יואל הקשיש כאשר ירד כבר מן הטרקטור.

הסתובבתי לי במרכז הקיבוץ השומם, משום שכולם עבדו.
עמית הפרזיט ישב עם לני על שולחן הפיקניק המשפחתי שמעולם לא בא לידי שימוש.
"זמן פנוי שרונה? בשעות הבוקר? כאשר סופחת תחת שמעון הרפתן? לא הגיוני כלל וכלל!" הוא אמר לי כאשר עברתי לידם.

"התעסק בעניינך!" קראתי והלכתי אל כיוון חדר האוכל.
כל המבוגרים סעדו את ארוחת הבוקר החביבה והרגועה שלהם בזמן שילדיהם עבדו בפרך בחום המדבר.

כל העיניים הביטו אליי והתמקדו אך ורק בי. הזרה שנכנסה אל שעת הנהנתנים.
אפילו הוריי התפלאו, ספק לטובה, שנכחתי ברגעיי הקסם של בוקר שלא אמור להיות שלי.
הכנתי לעצמי את הארוחה, שכן שירותי המבוגרים האקסקלוסיביים לא עמדו לרשותי.
לבסוף, התיישבתי בשולחן מבודד מן הקהל ההמום עם מגש ובו צלחת של חביתה גדולה וסלט חסה, כשלצדם מיץ תפוחים סחוט ורענן.

מיד לאחר הארוחה, הלכתי אל הבית סוף-סוף. התרעננתי, התקלתי וציירתי מעט.
התכוננתי למטלה הבאה שיטילו עליי.
"שרונה מתוקה?" נכנסה אמי אל הבית.
ניגשתי אל הסלון.

"גדעונה מבקשת עזרה באורוות החמורים"

"את אומרת את זה כאילו יש אורוות פילים או סוריקטות, הרי ברור שזו תהיה אורוות חמורים!" יצאתי אל דרכי. אל אורוות החמורים.

אחלה. מלאכתי כעת הייתה לגרום למושיקו החמור לקום ולסחוב את הקציר אל הרפת. עוד שנייה אקח את הגיטרה של אביאל שגויס למטלות האורווה גם הוא, וארסק אותה על הקרקע.
לאביאל הייתה שיטה להתחמק מעבודות, הוא היה מביא את הגיטרה בטענה שזה הופך אותו ליעיל יותר מבחינה פיזית.
גדעונה שהכירה כבר את כל השיטות, לקחה לו את הגיטרה ואמרה לו שהוא התייעל כבר ממזמן, ושעליו להתחיל לעבוד.

"יואל הקשיש בטרקטור!" צווחה לפתע גדעונה ורצה הישר אל תוך האורווה כאשר אנחנו בעקבותיה.

"הוא מצליח להגיע רחוק, היואל הזה" אמר אביאל וגיחך.

"איך לעזאזל אפשר להגיע מן חניון הטרקטורים עד לכאן?! אין כאן אפילו מסלול סלול מכל צורה שהי!" הייתי מוכת בהלה.

"יואל הקשיש עוקף את חוקי התחבורה הקיבוצית, מותר לו" אמרה גדעונה.

"אפשר את הגיטרה בינתיים?" שאל אביאל.

"לא… כעת תעסוקתכם היא לקלף את הירקות שלוקטו לפני כשעה" נכנסנו אל מחסן הירקות שהיה בגג האורווה.