באופק | שיר
האור שראיתי בקו האופק, היה לי כמו סמל, סמל של חירות ותקווה. האור היה כ"כ בהיר ורציתי להתקרב אליו . כל פעם שהתקרבתי האור התרחק יותר. רצתי ולא עצרתי. ללא נחת. הגעתי אליו ברדת החשכה, הסקרנות שלי פיטתה אותי לגעת באור והצירוף בין האור לביניגמרה את סקרנותי. חזרתי הביתה וממה שסיפרתי אף אחד לא היה מרוצה.
תגובות (0)