אין שם – הקדמה + עזרה למצוא שם

לפעמים בדרך לחלום אתה נאבד ומוצא אחד טוב יותר.
זה מה שכתוב על הקיר. אלה הם החיים.
ורד ורוד, פרח מזויף מסתיר נקודה אחת מול השלט, חריץ.
רעשים נשמעים מחוץ לחלון אני צריכה לבדוק מה עם אמא. רגלי הלבנות יורדות ממטתי הורודה אט אט וקמות לדלת הקטנה והלבנה שהקצוות שלה חרוחות ומנעולה לא נמצא.
ידי מתקשה לפתוח את הדלת בגלל משב הרוח הארור הזה מהחלון וסוגר אותה. חזק. מלאת עצבים סגרתי את החלון הרעוע ופתחתי את הדלת.
מצאתי לי תירוץ – "מתי יוצאים?" כך שאלתי אותה והיא מלמלה בלחש שעוד מעט.
עכשיו הגיע הזמן, היום בוחרים אם אלך לגיהנום או לגן העדן.
בגיהנום יש אנשים טובים, חפים מפשע שהחיים, הגורל בחרו שישבו שם כל חייהם.
בגן העדן יש את החזקים – אלה שעוד הצליחו לשרוד את המבחנים, החלום שלי החלום הקטן שלי.
ואז יש עוד קבוצה אחת סוחרי חופש. אף אחד לא יודע איפה הם באמת וכאשר רואים אותם כדי לברוח. הם מנסים להפוך את השלטון ואם רק יכולתי, אם רק ידעתי לאן ללכת אז הייתי הולכת איתם.
השלטון כאן נשלט על ידי מנהיגי גן העדן אנשים חשוכים, אפלים וחזקים. יש להם כסף ובית לעומת הרבה אחרים.
הם אף פעם לא מקשיבים או מתחשבים בנו הם קשים ואציליים.
הם ידאגו שכל מורד ימות בצלם התגלמותו וכל שמחה תהפוך לעצב, מלחמה.

נקישות עקבים נשמעות למראה המנהיגה, אליזה, יוצאת לעברנו, הצעירים הבאים להתקבל למקומות.
"היום" היא מתחילה לנאום את נאומה המיאש ברמקול הקטן. "היום אתם תעברו סדרה של מבחנים שבהם נדע האם אתם שיכים לגן העדן או לגיהנום" היא המשיכה.
"כל התנהגות מרדנית שתבצעו תגמר במוות" צמרמורת עברה בגופי ובאותו רגע הבנתי, הבנתי שאני לא אשתוק.