אילו רק הייתי עץ
אילו הייתי עץ. הייתי…
קורא לציפור השיחרור שיבוא לבקר בקרבי. אף בעונת הסתיו, נחניאלי היה מקבלני בברכה בין ענפיי הארוכים. הסנאי, היה מחפש מקום ללון בין סדקיי ומשכין בין המעברים החשוכים והאפלים את אוסף האגוזים והבלוטים שאסף במלוא החשק והמרץ.
עליי היו לבטח קטנים מאוד, תלתן צורתם, ובקצה כל כותר תלתני היתה צורת לב. כל עלה מכיל 5 עלים בקצה.
הגזע שלי, דומה היה לעץ הזית. שורשיי היו מפותלים אחד בשני ומהודקים כמו זרועות של גוף אוהבים, מלופפים אחד בתוך השני, כצורת הספירלה האינסופית. עד שלאט לאט היו נהפכים לצורה של גזע. פרחי הגזע מבשילים בעונת הקיץ ופירותיהם: פירות יער, המזכירים את תותי היער הכחולים (אוכמניות).
צבע הגזע שלי היה עשיר ביותר, בכל גווניה של צבעי האדמה שאפשר לחלום עליהם: מאפור-חום וערפילי ועד ירוק בתוספת פרחים אדומים, כצבע הפרגים שבסמוך לארמון הברקת. הריחות שמסביבי היו מתוקים, והגזע בריח לימון.
כל עונות השנה, לבטח הייתי נוכח במקומי איתן ולא נע לשומקום. הייתי מזמין את כל חיות היער-בו אני שוכן-לחלוק יחד את ייחודיותי כעץ (בין אם בפירות, בין אם בלינה ובין אם בזיווג). בעונות המעבר, הן ביום והן בלילה, הגזע שלי היה מאדיר לפיפה סביב שורשיי וגדל בעוד מידה נוספת ורם יותר הייתי כמקודם.
ענפיי היו שלוחים לקדמת היער ועליהם היו מקוננים עיטמים.
כשמגיע הגשם,
כולם תופסים אצלי מכסה,
כי אני אוהב שכולם מתחככים בי או מחבקים אותי.
בגלל זה אני אוהב להיות עם כולם,
ולא משנה לי מה הם מביאים עימם: את הקיץ, את הגשם, את אוסף הבלוטים…לי זה לא משנה, כי אני אוהב לתת.
אילו עץ הייתי..
לבטח לא הייתי שואל,
הייתי פשוט שמח,
מעצם הנתינה-
כי זה ממלא את כולם באהבה
ואותי בשמחה.
עץ:
אילו רק הייתי עץ…
תגובות (0)