שקר פרק-2
2
שלושה שבועות מאוחר יותר כבר התרגלתי לחבר החדש ודווקא היה כיף הרווחתי הרבה מי להקשיב לו בזכותו ניצלתי מי הרבה עונשים וסיכמנו שרק בשביל זה מותר לי לשקר, חברי כבר לא היה קטן כמו בעבר הוא גדל מאוד
"אתה רוצה את זה, אתה יודע שאתה רוצה את זה, ואתה רוצה את זה עכשיו".
"אבל אסור!"
"תיראה איך אפשר, סמוך עלי ותן לי לדבר"
החלטי להסכים , ופיתאום יצאו מי פי דברים שנידהמתי מעצמי, למה אמרתי אותם!?
"אמא את יודעת שהיום קיבלתי במבחן בחשבון טוב מאוד ואת יודעת כמה קשה לי עם חשבון"
"באמת איזה יופי!, תראה לי"
"ה.ה. ם לא יאפשר שכחתי אותו בבית-ספר אבל את מאמינה לי נכון?"
"ברור שאני מאמינה אתה בדאיי לא תשקר"
"אז מגיע לי פרס! לא?"
ה.ה.ם טוב אני הביא לך בשבת הרבע קוביות שוקולד ולא שתיים, מה דעתך?"
"יש!, אבל השאר לא יקנעו?"
"למה זה מגיע לך גם אם הם יביאו מבחנים טובים הם יקבלו פרס"
"תודה אמא"
חייכתי לעצמי ואמא הלכה, ואז הרגשתי רע והפסקתי לחייך משהו כמו מתהפכת לי הבטן, ואז שמעתי את שקר לוחש לי….
"כול הכבוד, ראית הרווחת, אמרתי לך שתרוויח"
"אני לא יודע אני לא מרגיש טוב עם זה"
"סתם שטויות, תגיד מה דעתך לטעום קצת?"
"מה! אבל זה גנבה!"
שקר חיכך
"קובייה אחת על חשבונך"
עליתי על כיסא ולקחתי את החפיסה מי מקומה בארון אכלתי קובייה אחת וזה היה טעים ממ נו אז עוד אחת, טוב בסדר אז עוד אחת אחרונה, ובלי לשים לב אכלתי חצי חפיסה, ממש נבהלתי!….
"מה אני יעשה שקר! אכלתי כמעט הכול!"
"תקשיב מה תעשה תחבי את זה ותעשה כאילו אתה לא יודע"
"אבל אבל"
"זה או זה או שאתה בצרות סמוך עלי!"
עשיתי מה שהוא אמר וישר רצתי לחדר, התחפרתי מתחת לסמיכה ובכיתי הרגשתי רע ממש כמו פושע וכעסתי אליו על זה שהוא פיתה אותי לעשות כך….
"תירא מה גרמת לי לעשות אני שונע אותך!"
הוא במקום לענות רק הסתכל עלי ברחמים ונעלם.
תגובות (0)