ראש ראש

ראש – ראש
יום אחד נחתה על כדור הארץ חללית קטנה
. לאט נפתחה דלת החללית ומתוכה יצא ייצור מוזר בעל שני ראשים וזוג ידיים שהם גם רגליים וגם כנפיים. הביט הייצור ימינה, הביט שמאלה,
ושאל את עצמו: "מעניין – איפה אני נמצא?
אני לא מכיר את המקום הזה, אף פעם לא הייתי פה".
עוד הוא מביט לצדדים, עוד הוא חושב, הוא שומע שיר:
– לשדה יצאתי, פרחים ראיתי, יופי אין לו סוף, הבא ואקטוף…
פתאום נפסקת השירה ומול ראש ראש עומדת ילדה מבוהלת.
– מי אתה? שואלת הילדה.
– "אני ראש ראש, יש לי שתי כפות ידיים שמוחאות כפיים,
והן גם רגליים וגם כנפיים. ומי את? אני גילה, עונה בקושי הילדה.
– איפה אני נמצא? את מוכנה להיות איתי פה, מעט,
ואולי את מוכנה להיות חברה שלי? שואל ראש ראש וממשיך ,אני פה לבד.
– לא, עונה גילה המבוהלת, אתה מפחיד.
– אני לא מפחיד, יש לי רק שני ראשים כי לכולם בכוכב שלי יש שני ראשים.
אבל גילה לא רצתה אפילו לדבר איתו והלכה לה.
הוריד ראש ראש את ראשיו ובעצב חשב:
איזה מין מקום זה, שלא נחמדים ואומרים לי שאני מפחיד?
ואז פתאום הוא שומע:- השפן הקטן, שכח לסגור הדלת…
ומישהו מתעטש כל כך חזק, עיטוש ועוד עיטוש, ועוד אחד חזק במיוחד.
הרים ראש ראש את ראשיו וראה מולו ייצור מוזר בעל אוזניים שעירות ולבנות נעמד מולו.
– מי אתה? שאל ראש- ראש.
– אני שפן שפנפן ומי אתה?
– אני ראש- ראש, יש לי שתי כפות ידיים שמוחאות כפיים והן גם רגליים וגם כנפיים.
ומה יש לך ביד, שפן שפנפן?
– יש לי גזר לילדים שלי, ענה השפן.
– האם אני יכול לטעום מן הגזר וגם לבוא לראות את הילדים שלך?
– לא, ענה השפן. כי אתה מפחיד והם ייבהלו ממך.
– גם אתה אןמר שאני מפחיד?
אני לא מפחיד, יש לי שני ראשים ,כי לכולם בכוכב שלי יש שני ראשים.
בבקשה תהייה לי חבר כי אני פה לבד.
– לא, אמר השפן והלך לה משם .
ראש ראש נשאר שוב לבד. היה עצוב מאד וחשב:
אני לא אוהב את המקום הזה ולא את מי שגר פה, אך אני לא יכול ללכת למקום אחר
, אני מתגעגע לאימא שלי. והוא התחיל לבכות. ואז, נשמע מלמעלה ציוץ ציפורים.
ראש ראש הרים את ראשיו והביט למעלה והנה, הוא רואה ציפור.
ציפור צבעונית ויפה כל כך. שואל ראש ראש את הציפור היפה:
– את כל כך יפה, מי את?.: אני שוקי התוכי, ומי אתה?
– אני ראש- ראש, יש לי שתי ידיים שמוחאות כפיים והן גם רגליים וגם כנפיים.
היי, אני רואה שגם לך יש כנפיים. אולי נהיה חברים ונעוף ביחד
למרומים וכך אגיע לשמיים להורים.
– לא, אני מאד ממהר. החברים שלי מחכים לי, אנחנו עפים לאפריקה.
– קח אותי איתך, בבקשה, התחנן, ראש ראש.
– אין לי פה חברים, ולא הורים. אני לגמרי לבד… בבקשה, אני לא אפריע לכם…
– אני מצטער, ענה התוכי. לא יכול, וחוץ מזה אתה גם מפחיד.
– גם אתה אומר לי מפחיד? עכשיו אני ממש לא מרוצה ועוד מעט אני שוב אבכה.
שוקי התוכי עף לו וראש ראש נשאר שוב לבדו, . עצוב מאד…
אך לא עבר זמן רב ונשמעה שירה עליזה:
– אני גמד גמדוני ואני משמח כל ילדוני, תמיד שר לי ורוקד…
ואז הגמד רואה את ראש ראש הבוכה, ושואל אותו:
– היי, מה קרה לך, ייצור מוזר? למה אתה בוכה?
– אני לא ייצור ולא מוזר, אני ראש ראש. ואני מתגעגע לאימא שלי וגם עצוב שאין לי פה חברים ואני לבד…
– אני אהיה לך חבר, אמר גמד גמדוני והחל לשיר לו ולרקוד.
רוצה לרקוד איתי? שאל הגמד את ראש ראש.
– הוי כן, מאד.
– אם כך בוא תן ידיים ונרקוד בשניים. והם התחילו לרקוד ולשיר.
ראש ראש היה סוף סוף מאושר ושמח.
ואז… נשמעה קריאה! ראש ראש, ראש ראש, איפה אתה? באתי לקחת אותך. שמע ראש ראש את הקריאות והלך לקראת הקול.
– זאת אימא שלי! היא באה לקחת לקחת אותי.
גברת ראשנית נוחת בחללית שלה מחבקת אימא את ראש ראש שלה ואומרת לו:
– כל כך דאגתי לך וחיפשתי אותך. איך הגעת לפה? והוא מתחיל לספר לה.
– החללית שלי נפלה פה ויצאתי ממנה לחפש חברים, ואף אחד לא רצה לשחק איתי ולא להיות חבר שלי, כולם אמרו שאני מפחיד, הייתי עצוב ובכיתי,
ואימא, הכירי את הגמד גמדוני, הוא היחידי שהיה מוכן להיות חבר שלי.
הודתה האימא, שגם לה היו שני ראשים, לגמד גמדוני,
לקחה את בנה ונכנסה איתו לחללית הגדולה שלה. את החללית הקטנה של ראש ראש נתנו מתנה לגמדוני, ויחד הם עלו לשמיים בחזרה לכוכב שלהם – כוכב ראשן.