קטנטנה
היא ברחה ממנה, עלתה במדרגות וניסתה להסתגר בחדרה.
אבל הקטנטנה המעיקה בעקשנות שלא יודעת שובע, טיפסה עליה, בכתה והתלוננה. היא הסבירה וסרבה. אבל הקטנטנה עומדת איתן על שלה. היא חיפשה את המפתח אבל ברור שהוא לא נמצא, אז בהברקה של רגע היא נעלה את עצמה, היכן? בחדר היחיד בו היה מנעול ובריח, בחדר השרותים. וכך בחלל הצר היא שבה וקיוותה למצוא לה מעט מנוחה, אבל למה היא ציפתה? וודאי לא לכך שהקטנטנה תייבב ותדפוק על דלתה, ועם כל זאת לקטנטנה הצטרף שותף קטנטן ומתיש, ושילוב של השניים זה לא בדיחה זה עלול להגמר בדלת שבורה. היא כל כך קיוותה שלא תניף את זרועה, כי הם הרי כל כך דרשו סטירה. לבסוף היא נשברה פתחה את הדלת ויצאה כשבעקבותיה שיירה קטנטנה ונזעמת דורשת ולא מוותרת.
תגובות (5)
מבין את זה ומעריך את הכתיבה. כתיבה יפה. את מתאימה לתחרות הסיפורים שאני עורך. בקרי בדף הפרופיל שלי ותרשמי בבקשה.
אני לא מבינה למה להקדיש לאחים קטנים!
אחי הקטן אימלל לי את החיים!
יוקי, יוקי, יוקי.
אפתח בהתנצלות על ״התאדותי״ מן הפרופיל השופע שלך. דבר רע קרה לי, דבר שהשבית את נוכחותי כאן, ואני כה מתנצלת על כך. בחרתי להגיב דווקא על סיפור שכתבת לפני זמן מה, אין ביכולתי להסביר מדוע. אהבתי את כתיבתך, אך שיוויתי לדמות המתחבאת דווקא מראה של אמא. אמא שאינה מבינה את ילדיה, וטובלת בחרטה על שנתנה לרגליים קטנות הזדמנות לרוץ בביתה. אמא שלא מעוניינת בילדים, ושאין ביכולתה לטפל בהם. בהתחלה, התקשיתי להבין מי בורחת ממי. זו אחת הבעיות בכתיבת טקסט שבו את אינך מעניקה לגיבור שם המייחד אותו (מה שעשיתי רבות). כל הכבוד על הרעיון הנוגע, והיפה הזה. כיף גדול לקרוא קטע שכזה, אך הייתי רוצה לדעת איך הוא ממשיך. שקלת להאריך אותו לסיפור ארוך וחדש יותר? אנא חישבי על כך. הייתי מאושרת לדעת מה מתרחש לאחר שהשיירה הקטנטנה והמרוגזת (תיאור יפה ומשעשע במיוחד) עוקבת אחרי הנערה חסרת האונים.
מקווה שלא העלבתי ו/או הרגזתי אותך בהעדרי, אליס????
דבר רע? מקווה שהוא הסתדר…וואו תמיד הפרשנויות שלך כל כך טובות! אבל זה היה בסך הכל מקרה אומלל אם אחותי הקטנה ששיגעה אותי!
(נבוכה)
נזעמת ולא מרוגזת, מתנצלת על טעותי