פיית הכוכבים

קוטפת הכוכבים.
ערב בהיר אחד יצאתי לטיול והפעם על הר.
ראיתי ילדה קטנה, כבת חמש מסתובבת שם לבדה
,ביד אחת אחזה דלי כחול קטן מקושט בכוכבים,
ובידה השניה החזיקה שרביט פיות.
ילדה יפה, תלתלים זהובים כקרני שמש עיטרו את פניה
וזוג עיניים כחולות ככחול השמים האירו את פניה.

הלכה לבדה וזמזמה מנגינה ערבה.
שאלתי אותה, ילדה , מה את עושה על ההר לבד בשעה כזו ?
היכן את גרה ואפוא ההורים שלך?
הכול בסדר גברתי, ענתה הילדה, אני רק הולכת לקטוף כמה כוכבים מהשמיים,.
לקטוף כוכבים? אי אפשר לקטוף כוכבים ,הם לא פרות שגדלים על העצים.
וההורים מרשים לך להסתובב לבד בערבים?
כן, הם כבר רגילים.
הילדה המשיכה ללכת, נכנסה אל בין העצים שצמחו על ההרים,
בניהם נצנצו הכוכבים,
הרימה את עיניה והביטה למעלה למרומים, רצתה לראות אפוא בדיוק הם ממוקמים.

הסתכלה לצדדים לראות שאין מפריעים,ואז הוציאה מהכיס סולם פלאים,
הניחה אותו על האדמה בין הענפים ,בדקה את יציבות השלבים והתחילה לטפס,
כשהדלי לבוש כמו שרשרת על צווארה ומשמיע קולות כצלצול פעמונים.
הייתי בהלם,התחבאתי מאחורי העץ והסתכלתי עליה ועל הכוכבים.
הילדה נעלמה מעיני, הסולם הפך שקוף ואם לא הייתי יודעת שהוא שם
לא הייתי רואה אותו , ראשו היה כבר בעננים,קרוב לכוכבים,
וזאת כדי שאחרים לא יראו ולא יפריעו לה לקטוף כוכבים.
כי מה היה קורה,חלילה אם היו לוקחים לה את הסולם,איך היתה יורדת מלמעלה?
שעה ארוכה עמדתי שם,וכשהתעייפתי ישבתי לחכות בין העצים,
רציתי רק לראות אותה יורדת בשלבים, רציתי לראות אם באמת היא תשוב עם כוכבים.
עברו שעתים ושלוש ואז שמעתי את הזמזומים, נשמתי לרווחה.
ידעתי שזאת היא לפי הנעימה שזומזמה.
היא הגיעה לאדמה,על צווארה תלוי הדלי, התקרבתי אליה לראות,
היא ראתה אותי, התפלאה ושאלה, גברת את עוד פה? ראית אותי עולה ויורדת ?
דאגתי לך ,חמודה, והייתי סקרנית לראות אם באמת תשובי עם כוכבים.
הנה,תראי ,ענתה הילדה,הנה הדלי שלי מלא בכוכבים .
ראיתי,המוני כוכבים,קטנים מנצנצים, כל כך יפים.
ומה תעשי בהם ? שאלתי,
או,שאלה טובה, אנקה אותם, אבריק אותם, אעניק להם שמות ואחזיר אותם למקומם במרומים.
יופי של עבודה את עושה,חמודה.
ועכשיו , תגידי לי מי את? שאלתי את הקטנה.
כן, אגיד לך, כי את אישה מאד נחמדה,רק ,קודם בקשה,אני צריכה הבטחה,
אל תגלי לאף אחד שראית אותי עולה ויורדת עם סולם לשמים ואל תספרי שראית אותי קוטפת כוכבים,
זה חייב להישאר סוד.

הבטיחי לי בבקשה. אני מבטיחה,עניתי לה,אל תדאגי.
ועכשיו ,מי את באמת , ילדת הכוכבים? אני..פיית הכוכבים.
רוצה שאלווה אותך הביתה אל משפחתך ,ההורים בטח כבר דואגים?שאלתי,הצעתי,
או, לא, אין צורך, אני מכירה היטב את הדרכים,
אמרה ורפרפה לה עם זוג כנפיים שקופים.
ובידה הדלי עם הכוכבים.
הי פיה,. מתי תחזרי? שאלתי,
אך היא כבר איננה נעלמה יחד עם סולם הקסמים ודלי מלא כוכבים.