פארודיה על גיבורי על. פרק 2 חלק א
שעות הלימודים עברו כרגיל: ג'ימי שוב נכשל בשיעורים וגרם למורים מורת רוח, ובהפסקות הוא היה צריך לסבול לפעמים את ביל ולפעמים תלמידים אחרים. הפעם המצב היה גרוע יותר: חמשוש העז לנסות להציק לו. חמשוש לשמיניסט! למרות שג'ימי לא הקשיב לחוקים החברתיים (עובדה שהוא חנון ולא יוצלח בלימודים) הוא בהחלט קיבל כרגע את החוק שחמשושים מתחת לשמיניסטים.
ג'ימי החליט "לפספס" את האוטובוס חזור וללכת ברגל לביתו למרות שהעיר שגר בה, ניו יורק, היית ענקית והדרך לאחד החלקים של מעמד הביניים שלה היה רחוק מאוד מבית הספר. הוא דאג "לשכוח" שהוא כיבה את הפלאפון שלו ולחלוף מול עיניו של היועץ כדי שזה יקרא לו לשיחה.
"היי ג'ימי" היועץ רץ לעברו
"צ'ימני" צעק אחד הילדים וכולם שאגו מצחוק והמשיכו לאוטובוס.
"אז אני רואה שהעניינים החברתיים מתקדמים, יש לך כבר כינוי חיבה" היועץ צהל בטמטום מוחלט.
הילד וג'ימי כמעט החליפו מבטים משועשעים אבל ג'ימי הסיט את מבטו מיד והלך אחרי היועץ, הוא כבר ימצא תירוץ למה הוא צריך לעוף מהחדר של היועץ כדי ללכת ברגל.
היועץ הפגין כלפיו חביבות מופרזת כשהם נכנסו לחדרו של היועץ וכשג'ימי ישב על כורסא מול הכיסא של היועץ, לאחרונה ג'ימי פיתח עם הכורסא מערכת יחסים של אהדה דו צדדית ושותפות לסבל אצל היועץ.
"אז הנה אנחנו…" היועץ שג'ימי לא ממש טרח לזכור את שמו המשיך ללהג על הלימודים והמעד החברתי ולעוץ עצות לא מועילות בעליל. ג'ימי ישב על הכורסא שחיבב ודמיין שהם לא נמצאים בחדר של היועץ כשהוא הסתכל על האוטובוס שהתחיל לנסוע
"אז בתור חברים, אוכל גם אני לקרוא לך צ'ימני?" ג'ימי פלט צעקה.
היועץ הרים את עיניו בנזיפה ואז כשהוא ראה על מה ג'ימי מסתכל תקפו אותו רגשות אשמה
"אוי לא! גרמתי לך לפספס את ההסעה? אוי לי אני כל כך מצטער. הנה, אני אסיע אותך ברכב שלי…" היועץ לא הספיק לסיים את המשפט וג'ימי כבר טס החוצה. למען האמת ג'ימי צעק בגלל שהוא זועזע מהרעיון שהוא והיועץ חברים ושגם היועץ יקרא לו צ'ימני, התגובה של היועץ נתנה לו את התירוץ לסיים את השיחה ולעוף מבית הספר.
בדרך מבית הספר ברגל ג'ימי היה מדוכא, שוב.
המורה לאנגלית קרא לו "אידיוט" כשהוא שוב נכשל באיות, המורה למתמטיקה של 4 יחידות אמר שהוא צריך לדת ל3 יחידות בגלל שהוא קיבל נמוך מ50 כשכולם קיבלו סביבות ה90, המורים האחרים קראו לו "עצלן" או "רחפן" וקברו את הכבוד שלו שהיה נמוך ממילא.
ג'ימי רצה להוכיח להם שהוא חכם, והוא ידע שהוא חכם יותר מכל הכיתה גם יחד.
ג'ימי הציץ להשתקפות שלו בחלונות ראווה של החנויות, הנער שניצב מולו היה נמוך יותר ממה שבאמת, כנוע בצורה בלתי נסבלת. הוא זקף את גבו, סידר מעט את שערו ולרגע חשב שיש בעיניו השחורות מבט מסתורי ואפל הוא חייך לרגע ואז חזר לצעוד בדיכאון עמוק יותר.
הוא המשיך ללכת למעבר חצייה וכמעט חצה את הכביש כשהוא ראה את החברה של ביל וביל במכונית אדומה עם גג פתוח שותים בירה בפנייה מולו. פתאום הם הרימו את ראשם והביטו אל ג'ימי, יותר נכון לכיוון ג'ימי ומאחוריו על חתול קטן חוצה את הכביש מהמדרכה ממול, הזיק שעלה בעיניהם לא מצא חן בעיניו ומתוך תחושה כלשהי הוא רץ לכיוון החתול, תפס אותו והתגלגל על הכביש כשהוא רואה משהו אדום חולף על פניו איפה שבערך היה החתול המבוהל. הוא חיבק אותו ורץ למדרכה ואז הסתובב כדי לראות את ביל עוצר את הרכב והחבורה הסתובבה לראות את הניסיון שלהם לדרוס חתול נהרס על ידי חנון.
תגובות (6)
הסיפור נחמד והכל אבל יש דבר אחד שאני מתנגדת אליו, מה זה "דברים שחוזרים ברוב הספרים"? אם זה כל-כך נדוש, למה אתה כותב את זה?
ומה ההקשר של מה שכתבת עד עכשיו לפארודיה על גיבורי-על? אולי על ספיידרמן, כי זה באמת קצת מזכיר את זה, אבל חוץ מספיידרמן, אני לא רואה הקשר לשום דבר על גיבורי-על. אני מצטערת על הגישה הישירה והמעצבן, אבל זה שילוב של מצב רוח רע וזה שאני ממש אוהבת גיבורי-על…
שלא תחשבי לא נכון הילדות שלי היא גיבורי על וגם מה שהכי מסקרן אותי. אני כתבתי את הפארודיה כי זה הצחיק אותי כל החזרות
עוד מעט תראי easter eggs לגיבורי על אחרים.
"דברים שחוזרים ברוב הספרים" זה דברים משותפים שאת תראי בכל ספר. נגיד כרגע בגיבורי על: הרשע רוצה להשמיד או לשעבד את העולם למרות שאין לו מה לעשות עם עולם הרוס או מלא עבדים.
בספרי פנטזיה זה קצת יותר מורכב אבל עם תסכמי את כל ספרי הפנטזיה שעוסקים בערפדים זה תמיד על נערה מתוסבכת שהתאהבה בנער מסתורי עם סוד אפל, הוא ערפד.
את לא היחידה שהישירות שלה מעצבנת. את צודקת שאני קצת עצבנית וזה נוגע לאירוע בחיי וזה שלסיפורים של גיבורי על ישעם תבנית אחידה.
לסיכום: אני מאוד אוהבת גיבורי על, הסיבה שכתבתי את הפארודיה כי יש מלא דברים דומים בין גיבורי על, שאותי באופן אישי זה מצחיק וגם זו הדרך שלי להגיד שאני אוהבת גיבורי על
*עונה באיחור של שלוש שנים כי ממש באלי להגיב על זה* זה ממש לא נכון מה שאמרת לגבי הנבלים. אולי בסדרות ילדים זה נכון אבל לרוב (במארוול לפחות) לבלים יש מטרות טובות יותר. לא רק להשתלט על העולם, או על משהו באופן כללי, וגם אם הם רוצם לשלוט\להרוס את העולם זה עם סיבות טובות יחסית או מניעים הגיוניים.
עצם זה שאתה אוהב גיבורי על שם אותך בצד הטוב שלי ^^.
ואל תכליל רשעים, (אהם מגניטו דווקא נחמד יחסית לדעתי אהם) וכניראה שחכתי לציין, אבל הכתיבה יפה, וגם העלילה, הקטע עם המורים מזכיר לי את עצמי.
אני אשמח להמשך!
תזכרי שאני בת ^^.
הרשעים הם חלק מהעניין (מגנטו יהודי!).
* את ש כח ת לציין
כולם יזדהו עם הקטע של המורים. זה בערך קורה עם רוב המורים.
תודה רבה, אני כבר המשכתי עוד עמוד. אני אפרסם עוד מעט
*עונה באיחור של שלוש שנים כי ממש באלי להגיב על זה* זה ממש לא נכון מה שאמרת לגבי הנבלים. אולי בסדרות ילדים זה נכון אבל לרוב (במארוול לפחות) לבלים יש מטרות טובות יותר. לא רק להשתלט על העולם, או על משהו באופן כללי, וגם אם הם רוצם לשלוט\להרוס את העולם זה עם סיבות טובות יחסית או מניעים הגיוניים.