עולם המילים

<מה הטעם בלכתוב?
אני רוצה להביע את עצמי, לראות לכולם שאני יכול, שאני יותר ממה שהם אומרים עליי.
אני רוצה לבנות עולם. לא בהכרח עולם 'ריק ממלחמות ובריונות', אלה גם עולם שלי, שאני אוכל לברוח אליו, והיה בו כל מה שארצה; אפילו מפלצות ומכשפים. תמנונים ענקיים, סוסים,
כל מה שארצה.
אני אוכל להפליג עם הדמיון, ואנחנו נבקר מתחת לים. ואפילו בארמון השמיים. ואני, אני אלמד אותו לשחות במים. ונרכב על דרקונים, גדולים כאלה, חזקים. ויהיה לי דרקון אדום, עם כנפיים ענקיות. ואני אעוף איתו לכל מקום.
כל מקום שנרצה.
ובעולם המילים שלי יהיו גם רופאים. הם היו חכמים מאוד ויוכלו לרפא הכל. הם ישתמשו בפטריות ובעשבים בתור תרופות.
ואני יכול גם לבנות עולם אמיתי ורגוע. אני אקח את דמיון איתי לסרט. שבסוף הבחורה מצילה את הגיבור, והם חיים בבית קטן עם גג בצבע צהוב.
ובאושר כמובן.
<אז מה הטעם בלקרוא? זה לא אותו דבר?
לא לא תקשיב, לקרוא זה להישאב לעולם אחר. עולם שמישהו אחר יצר. והוא יכול להיות קסום או אמיתי.
או כל דבר.
אבל כשאתה כותב, אתה יוצר את העולם שלך בעצמך, מהמוח שלך. וזה כיף!
אתה בעצם כמו המלך. אתה שולט במה שקורה, אתה מחליט מה נברא ומה לא.
אתה קובע את הסוף, או מעלים אותו.
<אז מה עדיף?
שניהם! כשאתה נשבה בעולם אחר זה נותן לך לפעמים רעיונות לדברים אחרים, וזה גם מרתק, כי אתה זוכה לקרוא על עולמות של אחרים…
קראת ספר פעם?
<אה… לא משנה עכשיו.. אחמ! אז אתה אומר ששניהם?
כן, שניהם! אולי בפעם הבאה במקום לקחת את דמיון אני אקח אותך איתי לבקר בעולם המילים. אני בטוח שהיה לך כיף!