סיפור ילדים בתשע תמונות

זה סיפור ילדים,
תמונה ראשונה: אתם רואים ילד, קטן, שמנמן. אבל חמוד רצח. יש לו משקפי הארי פוטר ושיער של ניאו נאצי, זה לא אשמתו. זה אימא שלו ומנדל והאפונים.
הוא יושב בגינה ובונה ערימות מאבנים וחצץ. הם נופלות וזה ניראה מגוחך. גרביטציה מחורבנת.
אבל זה לא מפריע לו. הוא לא מתעצבן, ושפתיו נעות כאילו הוא סופר משהו.
האימא הבלונדינית שלו קוראת לו מרחוק. הוא מתעלם, או לא שומע.
תמונה שנייה: עדיין משקפי הארי פוטר, רק השיעור התלכלך לחום בהיר. הוא רזה. הוא פחות חמוד. יש לו שלוש חצ'קונים על הסנטר. הוא מסתכל מהקצה של הקצה של הקפיטריה על פאטי פראבו השחורה והיפה. הוא ממש מרוכז. ושפתיו נעות כאילו הוא סופר.
'הומו' אומר ילד שמן שעובר ומחייך אליו.
תמונה שלישית: פאטי פראבו רוקדת בלט, היא דקיקה וגבוהה. העור שלה שחור ומבריק כמו שוקולד מר והמראות מראות אותה גוגל-יארד פעמים. היא רואה אותו פתאום רואה אותה, דרך המראה, מציץ מהדלת. היא נעצרת. מסתובבת ומביטה בו ישר, היא צורחת: 'תסתלק יא הומו'
הוא מסתלק. רץ כמו מטורף על סקטים, שלא יודע לסוע על הסקטים.
תמונה רביעית: הוא מצייר בפחם. בלרינה דקיקה, עם רגליים אינסופיות, הוא מצייר עוד אחת ועוד אחת, יוצר תנועה. כאילו הוא יוצר סרט מצויר.
'מה אתה עושה? ' האימא הבלונדינית שלו שואלת.
'כלום'
'אתה מכירה את הבת של הפרבואיים? ' היא שואלת
' מה?! ' הוא ניראה מבוהל
' ניראלי שהיא בשנתון שלך, אתה לא חבר שלה במקרה? לא? יופי, כינרת אמרה לי שהיא ראתה אותה אתמול באמצע בלילה. בפארק. שותה ומעשנת. עם הבנים הגדולים של גולן. לא נורמלי. משפחה של עבריינים. סתכל למה המקום הזה הפך, כושים ומסוממים, חולי נפש והומואים! '
שקט מסתרר ואז הוא שואל בשקט: 'מה כינרת עשתה בפארק באמצע הלילה?'
'מה? '
הוא מרים את קולו: 'שאלתי מה כינרת עשתה בפארק באמצע הלילה?'
'מה? לך תביא כבר את הכביסה שלך מהחדר! אני מכניסה מכונה ואני מזהירה אותך זה המכונה האחרונה שאני מכניסה השבוע! החדר שלך ניראה כמו שדה קרב! לך לך!!!'
הוא מרים את הציורים שלו והולך, לכיוון המסדרון, חיוך קטן ועקום על פניו.
תמונה חמישית: הוא יושב בפארק באמצע הלילה שותה בירה ומעשן. הוא ניראה שונה איכשהו, בוגר ולבן כמו ערפד. גם אין לו משקפיים (עדשות?)
הוא מסתכל סביב אבל אף אחד לא בא. הוא עולה על הקרוסלה האדומה. ומסתובב ומסתובב.
כשהוא יורד הוא מקיא. הוא רועד, מתנשף ומתנשם.
פתאום שומעים קולות של אנשים. הוא רץ ומתחבא מאחורי השיחים. הוא רואה אותם.
הם צוחקים ומקללים ונעים כמו שיכורים. דמויות מטילות צללים. פאטי פראבו ביניהם. רגלייה הארוכות חשופות. 'איכס! איזה מזדיין הקיא פו!' משהוא אומר 'יה! גועל נפש! בחייאת. יא דוחיים!'
הדמויות צווחות וצוחקות כשאחת מנסה לדחוף אחרת אל הקיא.
הוא מסתכל עוד קצת ואז מתרחק. הוא חוזר הביתה, מתגנב דרך החלון שבחדר השירות.
תמונה שישית: הוא צורח על האימא הבלונדינית שלו
תמונה שביעית: הוא צורח על המורה הג'ינג'ית שלו
תמונה שמינית: הוא צורח בפארק: 'לכו תזדיינו!!!!! יא הומאים דפוקים!!!!' כולם סביבו צוחקים. הם מעברים לו בקבוק וטופחים לו על הכתף. הוא תוהה עם כינרת ראתה אותו. הוא צוחק.
תמונה תשיעית: הוא מנשק את פאטי פראבו על הגדר. השמים מתחילים להווריד.
'חרא, יש מחר משהו חשוב נכון?' היא אומרת. הוא לא עונה. הוא עוטף אותה בשתי ידיו וממשיך.
'שיט. יש באמת משהו מחר! כוס אמק! אני לא זוכרת! אתה זוכר? אני בטוחה שיש מחר משהוא חשוב! חרא. אתה זוכר?! את זוכר?!'
והמיקוד מתרחק ומתרחק ומתרחק. עד שכל נהיה וורוד ואז לבן. ואז כלום.

הסוף!

עוד סיפור ילדים, כי זה על ילד. ילד חמוד רצח בלונדיני (ניאו נאצי) עם משקפיים (הארי פוטר) שמאוהב רצח בפאטי פראבו.
חרא. אז אולי זה בעצם סיפור אהבה