DreamerGirl☺♪♫

קיבלתי השראה רק מהספרים שקראתי. וקראתי הרבה מאוד ספרים. אני מתה על ספרים. (במיוחד פנטזיה- זה הז'אנר האהוב עליי. לא שאני קוראת הרבה ספרים בז'אנרים אחרים...) אז תחשבו כמה רעיונות לספרים היו לי, וכמה ספרים לא גמורים השארתי בצד כדי לכתוב עוד אחרים, שייקטעו מיד כשייצאו לי עוד רעיונות... על הסיפור ועל העלילה: בעצם, הסיפור הזה אמור להיות על ילדה, שהיא קצת טומבוי, אבל באמת היא לא כזאת. היא מאמינה בפיות. ולמעשה, יום אחד היא תפגוש פיה. איך הוא היה אמור להיות: למען האמת, חשבתי על הסיפור הזה כסיפור קצר לעבודה בבית ספר, אבל אני חושבת שאתם מתארים לעצמכם שלא השתמשתי בזה, והסיבה הייתה שאני לא יודעת לכתוב סיפורים קצרים, רק עלילתיים. בהמשך: בינתיים אני לא רוצה לספר מי זאת ג'ספר, או, בעצם, מה זה ג'ספר, כדי להשרות עליכם קצת מתח, אבל בינתיים אני אגיד רק משהו אחד: ג'ספר זה\זו לא ייצור אנושי. ובבקשה, אל תכעסו על פהרק הקצר הזה, פשוט יש לי מחסום כתיבה!! ענקק!!!

פנטזיה במוח-ג'ספר-פרק 2

DreamerGirl☺♪♫ 28/07/2015 2 תגובות

קיבלתי השראה רק מהספרים שקראתי. וקראתי הרבה מאוד ספרים. אני מתה על ספרים. (במיוחד פנטזיה- זה הז'אנר האהוב עליי. לא שאני קוראת הרבה ספרים בז'אנרים אחרים...) אז תחשבו כמה רעיונות לספרים היו לי, וכמה ספרים לא גמורים השארתי בצד כדי לכתוב עוד אחרים, שייקטעו מיד כשייצאו לי עוד רעיונות... על הסיפור ועל העלילה: בעצם, הסיפור הזה אמור להיות על ילדה, שהיא קצת טומבוי, אבל באמת היא לא כזאת. היא מאמינה בפיות. ולמעשה, יום אחד היא תפגוש פיה. איך הוא היה אמור להיות: למען האמת, חשבתי על הסיפור הזה כסיפור קצר לעבודה בבית ספר, אבל אני חושבת שאתם מתארים לעצמכם שלא השתמשתי בזה, והסיבה הייתה שאני לא יודעת לכתוב סיפורים קצרים, רק עלילתיים. בהמשך: בינתיים אני לא רוצה לספר מי זאת ג'ספר, או, בעצם, מה זה ג'ספר, כדי להשרות עליכם קצת מתח, אבל בינתיים אני אגיד רק משהו אחד: ג'ספר זה\זו לא ייצור אנושי. ובבקשה, אל תכעסו על פהרק הקצר הזה, פשוט יש לי מחסום כתיבה!! ענקק!!!

אני כמעט אף פעם לא יושנת. אני מהרהרת בדברים פילוסופיים.מה השתגעתם?? ממתי טומבוי אמורה "להרהר בדברים פילוסופיים"??
אם תשאלו אותי, המחשבות שלי בדרך כלל עסוקות בטורניר הכדורסל הקרוב, או בקבוצת הכדורגל שאני מתכוננת לארגן, אבל אם הייתם מסתכלים אילו מחשבות באמת מתרוצצות בתוך המוח שלי, הייתם מאוד מתפעלים. פיות. אני מאמינה בפיות. בילדותי, כשעוד לא הייתי מבינה מה זה אומר עליי, הייתי מספרת את זה להורים שלי, לג'ונתן,לאליס… אבל כשכבר התבגרתי קצת והתחלתי להבין את משמעות הדבר, שיקרתי- ופשוט התחלתי לשמור את האמונות והמחשבות האלה לעצמי.
אז כמו תמיד, באותו לילה, אני לא ישנתי. הירהרתי אם פיות נראות לעייהם של מבוגרים.
`ואולי….ואולי…. ואולי הן באמת לא קיימות בכלל?? אולי אני סתם מטורפת?! `, מחשבות כאלו החלו להתגנב לראשי כבר מלפני כמה ימים.
שמתעי לחיצת כפתור. בטח אימא ירדה לבדוק למה טומי קורא לה. כאילו שהיא לא יודעת. הוא הרי "פוחד מסיוטים מפחידים בלילה". ו-"זה כזה חשוב שאימא חייבת להיכנס גם לחדרים של כולם בלילה, כדי לבדוק אם הם שוכבים ויושנים כדי לדעת אם הם הפחידו את טומי".
כיסיתי את עצמי בשמיכת הסטן, עצמתי את עיניי והתחלתי לחקות נשימות רדודות, שבדרך כלל אני דווקא מצליחה בזה. שנייה אחרי זה אימא עברה על פני החדר שלי. נאנחתי.