פיונה ,היו ימים ,היו ימים….

פיונה (לא פיונה מישרק ,כן) ילדה קטנה חמודה מאוד . אוהבת לאכול כל מיני דברים.
והיא אהבה הרבה מאוד דברים אחרים. אבל הדבר שהכי היא אהבה זה פיות שיניים.
היא כל הזמן חיכתה ליראות פיית שיניים.
היא אספה המון פיות היה לה אוסף, כל פעם בפורים היא היתחפשה לפיה.
ולא היה אכפת לה שכל שנה היא היתחפשה אותו דבר.
למחרת בבוקר פיונה הרגישה כאב קל באזור השינים.
היה מאוד כואב.
ופיתאום היא הרגישה שהשן מיתנדנדת לה(היא חיכתה לזה המון זמן)
והיא התחילה לנדנד את השן בקצב מהיר כדי שהוא יפול מהר.
ופיתאום בלי שהיא שמה לב השן יצאה לה מפיה.
ופיונה היתרגשה כל כך ששטפה את השן טוב טוב ,
ואז הלכה לחדרה ושמה את השן מיתחת לכרית לחכות לפיית השיניים.

~כעבור לילה~

פיונה היסתקלה מיתחת לכרית שלה והיא לא ראתה כלום רק את השן שלה.
היא היתה מאוד מאוכזבת .
היא ידעה מה לעשות.
היא הלכה לחנות לחנות פיות(שוב, איזה מבאס היא כל פעם הולכת לשם , כל חמש דקות).
וחיפשה משהוא יפה , היא לא חיפשה פייה היא חיפשה משוהא מיוחד .
וה יא מצאה אותו כנפיים של פייה, וכמובן עוד כמה פיות לאוסף שלה.
פיונה חזרה לביתה.
שמה את הכנפיים(היה מאוחר בלילה )
והיא ישנה איתם והשן עדיין מיתחת לכרית שלה.

~כעבור לילה~

פיונה היתעוררה ומצאה את עצמה במקום לא מוכר.
מקום עים המון פיות מקום שליו שקט.
פיונה קמה .
וראתה שהיא יכולה לעוף.
היא התחילה ליראות ולחפש את פיית השיניים כמובן.
והיא ראתה מרחוק משהוא נוצץ משהוא לבן.
היא היתקרבה לשם וראתה את פיית השינים.
היא היתקרבה אליה ואמרה שהיא סוף סוף רואה אותה!!
פיית השיניים אמרה לפיונה יש לך פה את השן שנפלה לך?
פיונה נתנה לה את השן שלה .
ופיית השיניים אמרה את יכולה ללכת .
פיונה שאלה אותה למה
ופיית השיניים אמרה זה חלום ,חלום השן שלך מתי שתיתעוררי.
תיהיה לך הפתעה מיתחת לכרית .

~בוקר~

פיונה היתעוררה וראתה מיתחת לכרית מתבע עים פיה ביחד עים פיונה .
פיונה לא שכחה את המטבע שנים רבות והטבע עימה תמיד

~הסוף~