ללא שם- פרק 10
״״כן, בטח שאני רוצה״ איימי אומרת ולפני שאני מספיקה להתחיל לספר היא מוסיפה ״אבל לפני זה את, את פשוט חייבת לשמוע מה קרה לי היום״ אני נאנחת בשקט כשהיא מתחילה לספר.
״אחי,אחי״ אני קוטעת אותה באיזשהו שלב לפני שזה יהיה מאוחר מדי ״את רוצה שאני יספר לך או לא?״
״נוו, עניתי לך כבר שכן!״
״אז תני לי לספר!״
״אהה…טוב״
״אז ככה״ אני נושמת נשימה עמוקה ״יום אחד, לא בעצם זה היה בלילה אז…לילה אחד אני שוכבת לי כזה במיטה ואז עצמתי את העיניים וכשפתחתי אותם, ולא, אני לא יודעת אם הייתי ערה במציאות בחלום, מופיע לי מישהו ממש חתיך ומתחיל לדבר, עכשיו לא בדיוק הקשבתי לו יותר…יותר בהיתי בו ואז כזה חשבתי לעצמי מה היה קורה אם היינו מתנשקים ואז אמרתי לעצמי ז׳ אלכס, זה במילא חלום קדימה מה יש לך להפסיד?׳ ונישקתי אותו ולא-״
״רגע, שאני יבין,״ איימי קוטעת אותי ״נישקת אותו?״
״כן.״ אני מודה.
״אהה, אוקיי, תמשיכי עכשיו״
״ו..ו…אני התחלתי להבין שהוא מנסה להגיד לי משהו אחרי שהתנתקנו אז התחלתי להקשיב לו והוא אמר שהוא מגיע מאיזה עולם של פיות שצריכות שמישהו יעזור להם להילחם בסנטה קלאוס, שהוא מרושע דרך אגב, ו…ו…אני לא יודעת מה לעשות, אחי!!!״
בתגובה אני שומעת אותה מגחכת בצד השני.
״אחי!!״ אני צועקת עליה.
״מה?״ היא לא מבינה.
״את מוכנה להפסיק לגחך?!״
״לא גיחכתי, צחקתי״
״אז תפסיקי את זה!״
״טוב, סליחה״ היא אומרת בקול אשם ושנייה אחר זה מוסיפה ״היי, תקשיבי, ליז כותבת לי בפייס שנייה רוצה להפגש עם כולנו, מה להגיד לה?״
״לא יודעת…״ אני ממלמלת ״מי זה כולם?״
״חכי דקה…״ אני שומעת אותה מקלידה ״אוקיי, אז ככה…כולנו זה אני, את, ליז וקטלין״ היא מקריאה לי ״כתבתי לה שזה סבבה טוב?״
״לא יודעת…אוף אחי!״ אני אומרת בקול המסכן שלי ״אני לא יודעת אם בא לי…״
״נווו, אלכס! תבואי! אני יהיה שם!״ היא מנסה לשכנע אותי.
״טוב,״ אני נכנעת ״אבל רק אם אני מביאה את עוגי!״
״עוגי?״
״זואי.״
״טוב, תעשי מה שבא לך״ היא אומרת לי.
וככה פחות או יותר מצאתי את עצמי יחד עם נייט, איימי, זואי, ליז וקטלין בבית של ליז.
תגובות (4)
המשךהמשךהמשךהמשךהמשךךךךךךךךךךךךךךךךךך!
לא רואים את המחסום כתיבה שלך, אבל אם את ממש חסומה, את יכולה לעשות תפנית גדולה כלשהי בעלילה, משהו שייתן לך עניין בסיפור.
אני גם כן – לא ראיתי מחסום כתיבה. למה בכלל יש לך מחסום כתיבה? מה קרה?
ממש ממש יפה! :)
(ולא .. לא רואים את המחסום כתיבה)