זה הקסם, כל הקסם- סיפור שלכם, פרק 2 (ההרשמה בעיצומה..)

למחרת בבוקר ליליאן מתעוררת לקולו של השעון המעורר שלה. טוב, זה לא ממש שעון מעורר, זה יותר בכיוון של צפצפה מוזרה כזו שליליאן מצאה, מונחת ליד הגבול הקסום שמפריד אותם מהארץ שבחוץ. היא אוהבת לטייל שם הרבה, כשאימא שלה לא יודעת.
בכל אופן, ליליאן כיבתה את השעון בשקט, סירקה את שיערה, לבשה בגדים נקיים והלכה למטבח. היא בדיוק טיגנה ביצי שפיריות וסחטה תפוזונים טריים כשאימא שלה ירדה למטה.
״בוקר טוב, מותק,״ אומרת אימה בלבביות ונראה שהיא שמחה שליליאן לא נחטפה או משהו כזה. ״את מכינה אוכל?״
״לא, אני עושה ניסויים בצמחים מהעולם שבחוץ.״ היא צוחקת למראה המבט המבוהל של אימה. ״סתם, סתם, אני מטגנת ביצים. בואי שבי.״
ליליאן מניחה שתי ביצים בצלחת ומוזגת את מיץ התפוזונים לכוסות. היא אוכלת את הארוחה שלה במהירות שיא.
״ביי, אימא!״ אומרת ליליאן ונושקת לה על הלחי, ולפני שהיא מספיקה למחות על כך, ליליאן כבר יצאה במשק כנפיים מהדלת.
זהו בוקר נעים, השמש החמימה מלטפת את פיירילנד. פיות עם שקיות עמוסות עושות את דרכן לאן שהוא; גמדים מעלעלים במסמכים או משוחחים עם חבריהם; ופיות קטנות, כמוה, בדרכן אל תחנת האוטופלוס.
היא פוגשת שם את אביה, שהבוקר קלעה את שערה הארוך בשלל צמות שחורות ארוכות. ״מתי האוטופלוס?״ שואלת ליליאן. אביה מסתכלת לצד ימין ואומרת, ״הנה הוא״.
האוטופלוס זה כמו.. כמו אוטובוס שמה אצל בני האדם. רק שבארץ פיירילנד הוא לא מלוכלך בפחיות משקה ענקיות. ליליאן מטפסת לאוטופלוס ומגישה לנהג החביב שתי עלי כסף.
בפיירילנד יש 3 סוגים של מטבעות. עלי ארד, עלי כסף ועלי זהב. עלה כסף אחד שווה עשרה עלי ארד, ועלה זהב אחד שווה עשרה עלי כסף, זאת אומרת מאה עלי ארד. זה די פשוט.
האוטופלוס בנוי מענפים חזקים מאוד ששולבו עם תחתית אגוז, והמושבים נוספו מסוג עץ אלון וכוסו בכריות נוחות. ליליאן מניחה את התיק הקטן שלה לצידה על המושב, מול אביה.
האוטופלוס נוסע במהירות מטורפת ומגיע אל בית הספר האזורי של פיירילנד, ״פלורה טין״. אביה ולילי אם לומדות בבית הספר בכיתה ז׳. די מביך את ראש העיר של פיירילנד להודות שהוא לקח את הכיתות מבני האדם.
שתיהן נכנסות לכיתה המוארת, ופוגשות שם את קריסטל. קריסטל היא אחת משתי החברות הכי טובות של ליליאן, מלבד אביה. כנפיה השחורות של קריסטל ריפרפו באיטיות.
״הן ממש כבדות!״ אמרה והצביעה על הכנפיים. ״לא תיארתי לעצמי בכלל שהן יהיו כל כך כבדות… עכשיו מה יהיה המשקל שלי..״ היא ממוללת את אחד התפרים בחולצה שלה ומבט מודאג על פניה.
ליליאן חיבקה אותה, ובאותו זמן הופתעה שיש לקריסטל כל כך קצת בעיות כמו המשקל של הכנפיים שלה.