שוקולד בלגי לבן…

בס"ד
מי שאמר עם שאין דבר כזה שנקרא פיות, פשוט טעה. אני מצהירה בלב שלם ובנפש אמיתית שאני פייה ולא סתם פייה שמתעופפת לה ביער בין הפטריות ועוזרת לשפנים לברוח ממכשפות בצורת שועל. אני פייה מסוג חדש, לא כל כך מוכר אני פייה שמוכרת גלידה, בחנות מסודרת לא סתם בדוכן על החוף. ואני מודה שאני ממש נהנית למכור גלידה, יש לי את כל הטעמים: מנגו, פסיפלורה, אננס, בננה, בננה ספליט, תות בננה, בננה תות, ואפילו פצפוציי שוקולד בלגי לבן מארגנטינה… טוב, הבנתם את העניין..
יום אחד בבוקר מוקדם הגעתי לעבודה כהרגלי עם התלבושת שלי המיוחדת של הפיות, זה היה יום ראשון בשבוע ולכן לבשתי את החצאית עם הנקודות ואת החולצה השחורה ואת המשקפיים השחורות של הפיות, וכשסיימתי את הכל הדבקתי לעצמי זוג כנפיים ויצאתי לעבודה, באוטובוס… לא בטיסה.. בכל זאת אני לא רוצה להתבלט.
לאחר שלוש גלידות של מנגו, ארבע גלידות של פיסטוק וגלידה אחת של וניל (למישהו משעמם ורגיל) לפתע בלי הודעה מוקדמת הוא נכנס לחנות ואני מודה שהחסרתי פעימה, הכנפיים התיישרו לי והדבר הראשון שפלטתי מהפה היה: "שלום, איזו גלידה אתה רוצה? אני פייה דרך אגב..". ואז עצרתי לנשום וחשבתי מהר : "מטומטמת..למה את מגלה לו? בגלל שהוא חתיך?…ואז מה אם את פייה? מה את רוצה? שהוא יבוא לטוס איתך ביער?" הוא כנראה שם לב שאני חושבת וחייך חיוך מופלא שהזכיר לי חד קרן מתוק שפגשתי אתמול, הוא פתח את פיו ואמר: "יש לכם את כל הטעמים?" הנהנתי במהירות וחזרתי על דבריו: "כן…את כל הטעמים…יש לנו את כל הטעמים…". הוא שאל: "ובכן אני אתקיל אותך בטעם שאין לכם…את מרשה לי?". לא ממש שמעתי את השאלה ולאחר הנחיתה הרכה בחזרה למציאות (ראיתי אותו ואותי מטיילים ביער יד ביד וכל השבילים עשויים מגלידה בכל מיניי צבעים). בלעתי את הרוק ואמרתי: "בטח מרשה לך… בוא תאתגר אותי בטעם שאין לנו…". הוא לא חייך ואמר ברצינות : "יש לכם גלידה בטעם דג מלוח?" בבת אחת ראיתי את עצמי בגמר של מאסטר שף נופלת ומתרסקת ישר על הרצפה של האולפן לאחר ששמעתי את המשימה של יהונתן רושפלד שעמד בפינה וחייך חיוך מרושע, אני מוכנה להישבע שגם החתיך המסתורי עמד לידו והביט בי ואז שאל שוב: "יש לכם גלידה בטעם דג מלוח?". כמעט ועניתי לו: "ואם יש לנו? אתה מוכן להתחתן איתי ולגור איתי ביחד בתוך העץ העתיק של סבתא שלי ליד משפחת הדובונים? הם שכנים טובים…קצת רעש של גירודים על העצים וריח של דבש אבל חוץ מזה שכנים מעולים." אבל כמו שכבר ציינתי מקודם אני לא רוצה להתבלט אז פשוט עניתי לו: "אין לנו אבל אני מוכנה להכין לך אם תביא לי דג…". הוא הופתע מהתשובה שלי והפתיע אותי עוד יותר כשהוציא קופסת פלסטיק עם שלושה דגים מלוחים שנראו המומים בתוך הקופסא, יכולתי לשמוע דג אחד אומר לשני: "וואו אחי, היא הולכת להכין מאיתנו גלידה, אני לא מאמין..מה שעושים בשביל למצוא אהבה…". לא איבדתי את העשתונות וניגשתי אל הבלנדר הלבן שעמד על הדלפק וצעק: "לא!!!, מה?? את משוגעת??? מי מכין גלידה מדגים מלוחים???". לא עזר לו כלום ושפכתי את תוכן הקופסא לתוכו, הוספתי קרח וחלב והרבה סוכר והפעלתי את הבלנדר כשהחתיך המסתורי מביט בי כל הזמן בעיניים כחולות יותר מהגלידה דרדסים המיוחדת שלנו (לא…היא לא עשויה מדרדסים…מה? אנחנו רוצחים???) בכל מקרה תאמינו או לא אבל לאחר כמה דקות של המתנה התחילה להיווצר בתוך הבלנדר סוג של גלידה אפורה וכששפכתי אותה לתוך כוס היא הייתה בעלת מרקם רך ונעים וריח חזק של דגים, ריח טוב של דגים, דגים שמחים. הוא סיים את כל הגלידה המיוחדת שלו ובאותו יום בסיום המשמרת הוא חיכה לי בחוץ ושאל אם אני רוצה לצאת בערב לסרט?, הוא הבטיח לקנות פופקורן, הסכמתי מייד כמובן וכשהתעניינתי לאיזה סרט הולכים הוא אמר: "סרט פנטזיה חדש, משהו עם פיות ודרקונים" שתקתי, אני לא רוצה להתלבט.