סיפורי ממלכת מקדדראשה הפראית פרק 1 – המסע לביצה הקדושה

היה היה ממלכה באפריקה – ממלכת מקדדראשה קראו לה. מלכה האכזר הינו האריה מקדדראשה אשר שולט בה ביד ברזל ודואג שרק הוא וצבאו האימתני יעשו צרות בממלכתו, אם יש אחר הזה שעושה צרות – גורלו נחרץ או שיגורש לנצח מהממלכה דרך נהר שורץ תנינים.
היה שם עדר פילים ששוטט ברחבי הממלכה בעקבות אגמי מים. אמא וצאצאה – סילנקי התקדמו לעבר בור מים שמצאו כתוצאה מהחיפושים הרבים אחר מים. היה זה יום ערפילי.
פתאום נשמעו שאגות והפילים היו בתדהמה ונשתקו. ראש העדר – סוקני הבחין שהקולות מגיעים מהגבעה והתקדם באיטיות רבה לעברה. כולם היו בחשש רב כלפיו ופתאום הופיעו להקת אריות שבראשה סקקמה הלביאה, שרת צבא המלך שהחליטה להביא למלך טרף מכובד וגדול.
היא פקדה לתפוס את סוקני ולהביאו למקדדראשה. הלביאות קפצו על הפיל הזקן והוא כברה עתה איבד שיווי משקל. "סוקני!" צעק סילנקי הקטן ורץ אליו אך אמו עצרו.
הפילים חששו להתקרב והלביאות הביסו את סוקני! במתקפה גדולה פרצו הפילים בלהקה וסקקמה פקדה שיברחו. כל הפילים באו ללוויה והייתה זו שעת עצב ארוכה.
בן סוקני – ראש העדר החדש התחיל בנאמו:"סוקני שלנו הנהיג אותנו טוב וברצון רב. הוא עשה הכל בשביל להגן עלינו אך הגיע הזמן להיפרד ממנו…". הנאום תם וכל הפילים התרחקו.
בן סוקני הוביל את הפילים לעבר נהר סולוקו בלי להוציא מילה. כל הפילים לטשו זה בזה עיניים וסברו לאן הוא מובילם. "לאן אנו הולכים?" שאל סילנקי ואמו התקרבה בצעדים רחבים לעבר בן סוקני.
בן סוקני הקשיב לשאלות הרבות של אמא סילנקי ולחש לה:"מקדדראשה וצבאו עושים רוע כלפי תושבי הממלכה ועלינו לעזוב! על פי סיפורי אבי ישנה ביצה ענקית אחרי הדיונות והיא עם שפע מזון. מים ובלי טורפים כלל וזה המקום שאנו מתקדמים אליו". אמא סילנקי התרחקה ושפכה דבריו כלפי שאר העדר.
בצעדים קטנים הגיע העדר לנהר סאנו השורץ תנינים ונעמדו דום מולו בחשש רב."מסוכן מדי, אולי נחזור" לחש סילנקי לאמו אך אמו מאנה לו ואמרה:"מסוכן יותר להישאר לבדנו בממלכה מאשר לבדנו עם כל העדר את הנהר".
בן סוקני התחל לחצות את הנהר וכולם אחריו. מסביבם התנינים מתכננים לתקופם בסתר ומתקרבים אט אט לעדר. הזרם האדיר הרחיק את סילנקי מהעדר והתנינים היו מסביבו!
אמא סילנקי ראתה זאת וספרה לכל העדר. כל העדר הקיף את סילנקי והתנינים חשבו פעם נוספת עם לתקוף. הם נסוגו אך מלבד מלך הנהר גנואו התנין.
הוא עקף את הפילים ותפס את סילנקי אך אמו העיפו באמצעות חדקה החזק. הפילים נסו לקצה הנהר ויצאו ממנו בריאים ושלמים.
העדר התרחק מהנהר והנהר נהיה לנוף רחוק. הם הגיעו לאזור יבש למדי אשר אין בה אף טיפה של מים על הקרקע!"אפשר מים?" שאל סילנקי המסכן אך אמו אותתה לו שלא אפשרי להשיג בשבילו מים בינתיים.
כעבור שעה של תשישות הגיעו הפילים ליער המוות – יער מת במדבר מהיובש האדיר בו. העדר נעמדו מולו וחששו להיכנס. שאל סילנקי את אמו:"למה כולם מפוחדים?" וענתה לו שהעדר שמע שמועות על להקת יער המוות האימתנית המסתתרת ביער ומחכה לטרף שיבוא.
העדר נכנס ליער וכולם הצטופפו. העדר חצה את היער בזהירות רבה ובהתבוננות לסביבה. החבר הטוב של סילנקי היה בסוף העדר וראה משהו זז בין העצים.
הוא התקרב וניסה לראות מי נמצא שם מסקרונתו. פתאום סילנקי שמע:"אהה!" וראה את חברו מותקף ע"י להקת היער! הוא רצה לאמר זאת לאמו אך היא התרחקה במהירות עם שאר העדר!
הוא ניסה למשוך את תשומת הלב של הלהקה אך בטעות דרך על ענף והלהקה גלתה אותו. חצי מהלהקה תפסו וחלק את חברו הטוב אך העדר חזר. הוא ניסה להצילם אך הלהקה הייתה מהירה מדי!
בן סוקני ראה שיש קיצור דרך שאפשר בעזרתו לעקוף את הלהקה והעדר הלך בו. הוא עקף את האריות והפתיעם במתקפתם. האריות נכנעו והפילונים חזרו לעדר.
כולם היו שמחים ובמיוחד כשגילו שהם מחוץ ליער המוות! שמחתם ירדה כשהם גילו שהם צריכים לעבור הדיונות הגבוהות והיבשות – עשרות שנים לא ירדה עליהם גשם!
הרוח התחזקה והעיפה גרגירי חול לעיני הפילים. רק בעזרת תקוותם יכלו לעבור את הדיונות ולהגיע לביצה הקדושה! הם עלו על הדיונות בזהירות רבה ובן סוקני ראה שסערת חול מתקרבת לכיוונם שתקשה עליהם עוד יותר.
הסערה הגיעה ובן סוקני פקד:"תלכו אחר קולי ותמשיכו ישר!" אך אמא סילנקי לא שמע זאת והלכה בכיוון הרוח בכיוון הלא נכון! הזמן עבר לאט אך בסוף הפילים הגיעו לסוף הדיונות והסערה נגמרה כעבור מספר שעות.
"אמא, איפה את?!" אך היא אינה ענתה. סילנקי המפוחד דיווח זאת לשאר העדר אך הוא ראה שלהקת היער מתקרבת ומסוכן מדי לחזור. הם נעלצו להמשיך בתקווה שאמא סילנקי תמצא את הביצה.
הם הגיעו לביצה הקדושה ומים רבים נראו בעיני הפילים! הם תכננו להגיע לאי באמצעת הביצה איפה שאף אחד לא יפריע יותר. הם עברו וסילנקי ראה בנוף היפופוטמים והתקדם אליהם מסקרונתו.
הוא חצה את טריטורית ההיפופוטמים התוקפנים ולא היה מודע לסכנה! ההיפופוטמים הזהירו אותו אך סילנקי לא הבין עדיין את הסכנה וההיפופוטמים עמדו לתקוף.
אמא סילנקי הסתובבה בחששות בדיונות וראתה מרחוק את הביצה ובה ההיפופוטמים תוקפים את בנה! היא מהרה להצילו והפחידה אותם. העדר ראה זאת והצטרף עליה. הם הצילו את הפילון וההיפופוטמים התרחקו וחיכו עד שילכו משם הפילים.
"הגעת, אמא!" שמח סילנקי והתקדם עם העדר לעבר האי. הם הגיעו ונהנו משתיית מי הביצה. סוף טוב לעדר הפילים מהממלכה של מקדדראשה.