ציידת הדרקונים, הצעה

שני הלהבים הבזיקו ופגעו זה בזה.
אנאני קפצה לאחור ונעמדה בתנוחת קרב, מתנשפת בכבדות.
"נו באמת" חייך הגאר ברישעות, "את צריכה לצרוח."
חרבו הכבדה ששמה היה "קטון גארו" הייתה חרב שחורה וגדולה , אנאני היתה יכולה להרים אותה רק עם שני ידיים ואולי גם זה בקושי, אך הגאר הרים אותה בקלות ביד אחת.
אנאני הסתערה על הגאר, והוא תקף עם חרבו לראשה אנאני החליקה מתחת ללהב והצליפה בכתפו, האגר הסתובב בתגובה ופגע בחרבה בכוח, החרב של אנאני הועפה משם ונתקעה בחומה.
האגר בעט באנאני והשכיב אותה לרצפה, מניח את רגלו על ביטנה.
"את לא תוכלי לברוח מזה" חייך אליה את אחד מחיוכיו המרושעים.
הוא הרים את חרבו.
בום!
)טראח! מה קרה? הבלון התפוצץ הבלון נק- סליחה סליחה נחזור להמשך, איפה הייתי….?)
החומה של המקום התפוצצה וממנה יצא דרקון שחור ענק, הדרקון ירק להבות שחורות על האבק, וממנו בתגובה נורו פרץ להבות זהובות והפילו את הדרקון.
"מה לעזא-" התחיל לומר האגר, אבל דרקון מוזהב יצא מהאבק והעיף את האג במכת זנב.
"האלי!" צעקה אנאני בשמחה.
דרקונית הזהב האלי נחתה על האדמה ליד אנאני וקירבה את ראשה.
"הגיע הזמן." אמרה האלי, "הגיע הזמן שתקבלי את החרב שלך, ותהפכי לציידת אמיתית."
האלי נשפה על אנאני להבה זהובה, וחרבה ושיריונה של אנאני זהרו.
"לא!" צעק האגר "לא! לא! לא!"
אנאני יצאה מהלהבות שיריון זהב מעוטר בגלימה כחולה הופיע עליה, וחרבה קיבלה ניצב ושמורה (מגן היד) זהב, והלהב נהפך כחול.
"ברכותי," נשמע קול עמוק בראשה של אנאני, "נהפכת לציידת דרקונים."