#עוטי הקשקשים# פרק 3

פלייר עופפה באוויר, סוחבת את הנער המעולף על כתפה. שינגאמו מתחתיה נאבק עם הידרה כחולה ומאיימת למראה, ראשה הימני נגס בכנפו ומנע ממנו להימלט. בהחלטה של רגע הניף את ראשו ופלט סילון אש רציני ביותר, משאיר כוויה סגולה ומכוערת על קשקשיה הכחולים של המפלצת. היא צרחה בכאב והרפתה, נסוגה לאחור. הידרה נוספת דדתה לעבר חברתה הפצועה, יורה סילון מים עדין על הכוויה. שינגאמו עיווה את פניו כשכנפו הפגועה טפחה באוויר. הם העבירו מבט רב משמעות ואחר הסתובבו ונמלטו מהמקום בתעופה.
הדלקתי את הטלוויזיה והסתובבתי אל שינגאמו בעודו בוחן את מצבו של הנער. כתב החדשות נעץ במצלמה מבט מרוכז. "החומה נפלה, אני חוזר- החומה נפלה. כל כוחותינו נשלחים לחזית הגבול להילחם. אנחנו פה בשידור חי עם ראש צבא האש- אדוני?" המצלמה זזה לעברו של אדם מאיים בעל תווי פנים קשוחים. "תודה. אתמול ללא התראה נפרצה חומת השלום והידרות רבות פלשו לשטחי האש. ההשערה היא שצד המים תכנן את המתקפה מראש והפיל את החומה בעזרת נשק לא ידוע. ברגעים אלו ממש נשלחות סיירות דקרונים לחדור ולסרוק את האזור מהצד ההידראולי. לא נשתוק למול אלימות שכזו!" פלייר הנידה בראשה בעצב וכיבתה את המכשיר. "מה שלומו?" שאלה בדאגה כנה בעודה הולכת וממלאת כוס מים עבור שינגאמו. "הוא חלש.." הוא הסיר את ידו ממצחו של הנער. "אולי אני טועה, אבל יש לי הרגשה שהוא קשור לזה." פלייר נעצרה, מהורהרת. "אני בטוחה שהוא קשור לזה, לכן חשוב כל כך שנשמור עליו בחיים." היא הגישה לשינגאמו את המים, מתיישבת על הרצפה. "אבל אני לא מבין.. מה הוא? מאיפה הוא? למה היינו עדים אתמול? והכי חשוב- איך מתקנים את זה?" פלייר נשכה את שפתיה בדאגה. "אולי לו יהיו כמה תשובות. נחכה ונראה." בתגובה הוא הנהן והרים את הנער המעולף, נושא אותו אל חדר האורחים.
פלייר צנחה לצדו על הספה. "התגעגעתי לזה, רק שנינו, פותרים תעלומות.. יוצאים להרפתקאות ביחד." בתגובה הוא נחר נחרת צחוק קטנה. "את זוכרת את הפעם ההיא שהגענו וכל החדר היה מלא פחם?" פלייר חייכה והנהנה. "ואני האשמתי אותך, בסוף זה בכלל היה הילד הזה שלועס עפרונות." הוא חייך חיוך צידי קטן ושילב את ידיו מאחורי ראשו. "זה הייתי אני." פלייר הביטה בו בתדהמה. אחר דחפה אותו וגרמה לו ליפול מהספה. הוא נהם ושינה את צורתו. אחר זינק עליה והפיל גם אותה, גורם לה לשנות צורה. הם התגלגלו על הרצפה, נאבקים וצוחקים, נוכחים שכמו מאז ומעולם- אף יד אינה על העליונה.
לבסוף פלייר הצמידה אותו לרצפה ושרטה אותו בפניו. הוא יבב, מחזיר אותה למציאות. "אוי, אתה בסדר? תן לי להביא פלסטרים." הם שינו צורה לבני אדם. והתנתקו אחד מהשני. גאמו דידה לעבר המראה כשפלייר רצה להביא תחבושת. על לחיו התנוססה שריטה עמוקה וארוכה שדיממה מאוד. "אווץ'" מילמל וניגב את הדם בכף ידו, משאיר טיפת דם גדולה על אצבעו. "גאמו, מצאתי פלסטר." פלייר נכנסה בחזרה לסלון. "אני הג'וקר." אמר, מסתובב אליה. היא נשנקה כשראתה שהדם נמרח לו על זוויות הפה בצורה שאכן הזכירה את הנבל המפורסם. "משוגע אחד." קראה אליו. "אולי."