סיריל בישמזל והדרקון

לפני שנים רבות שוטטו האביר האמיץ סירשבור ומשרתו הנאמן סיריל ביש מזל במרחבי הארץ,בחיפושם אחרי הרפתקאות(האביר סירשבור, למעשה, חיפש הרפתקאה,משרתו רק ניגרר אחריו על חמור קטן ,כשהם סוחבים,שווה בשווה, את השריון והמגן והרומח ועוד כמה דברים שנחוצים לאביר בצאתו לחפש הרפתקאות…)סיר שבור, רצה להציל עלמות במצוקה מידי דרקונים יורקי אש למצא אוצרות להתחתן עם נסיכה להילחם בטורנירים וכל מה שאביר צעיר בזמנו היה נוהג לעשות.
וכך הם שוטטו וסירשבור לא חדל מלדבר ולהתפאר ולברבר :כשאמצא את הדרקון אשים עלי את המגן והשיריון והאש העזה לא תפגע בי ואז אפלח את ליבו ואסיר את ראשו ואציל את הנסיכה והיא תתאהב בי ויהיו לי הנסיכה וכל אוצרות הממלכה סיריל רק נסחב בקושי תחת המשא הכבד שעל גבו וגנח מה אתה רוטן שם מתחת לאף סיריל?לא טוב לך איתי? טוב אדון סירשבור טוב אין לך ביית חם ומיטה בבייתי? יש אדון יש (מלונה בחצר..)אני לא מלביש אותך? מלביש אדון מלביש…(הבגדים שלי כבר עשר שנים מחזיקים על טלאים וחוט דייגים) אני לא מאכיל אותך? מאכיל אדון מאכיל…(את השאריות שהכלבים והחזירים לא רוצים)לא טוב לך בשרותי? ההא? סיריל??. וסיר שבור העיף מבט לאחור מעל סוסו החסון, טוב אדון טוב

…
בעוד הם מדברים,בלי לשים לב, הם ניכנסו לתוך חלקת יער שוממת, כמו קפואה בזמן עלה לא נד ברוח, צפור לא צייצה,דממהמה זה?מה זה? פה? קפץ סירשובר על אוכפו (כמו נידמה,בבהלה קטנה)יער,אדון סירשבור, יערכן סיריל ! אני רואה! יער..יער!!! (קולו של האביר האמיץ נירעד קצת)בוא נצא מפה….הם שוטטו שעות פנו בסיבובים חלפו על פני עצים ונראה היה ששוב הם חוזרים לאותו מקום סיריל !!!!!! אתה מבלבל אותי בדיבורים שלך !!! כן אדון סליחה אדון,אמר סיריל שעדכה שתק כמו דג כבר לילה, בוא נחנה

.
סיריל פרק את הדברים קשר את החמור והסוס לעץ נתן להם לאכול והדליק מדורה
הם ישבו מספר דקות בשקט, ולפתע נישמע קול בין העצים,הוא התחיל בשקט ואז התגבר והתגבר עדכדי נהמה אדירה מחרישת אוזניים
סיריללללללללללללללללל,קפץ סירשבור על מקומו אל בין זרועות משרתומה זהזהההההה היה??? הוא כבר גימגם.
שום דבר אדון,נישמע לי,אולי,כמו נהמת דרקון,אמר סיריל וחייך בחשאי אל תוך זקנו.
דרקון?איפה דרקון?לא יודע אדון,שנחפש?המ…אמר סירשבור שהתחיל לחזור אל עשתונותיו, דרקון , מאורה אולי, אוצרות נסיכה..ממלכה!!!!!!!!סיריל,קדימה לדרךהכן את השריון צחצח את המגן חדד את החרב והרומח הלבש אותי סרק אותי.. והוא הנחית על סיריל המסכן בליל של פקודות ,נו נו למה אתה מחכה, הוא בטח ישן הוא נחר הוא ישן זו היתה נחירה, אני אתגנב למאורה ובום אסיר את ראשוהצלחה, אוצרות נסיכה אהיה אדון הממלכה(סירשבור, כבר ספר את האפרוחים לפני שהוא קנה תרנגולות, אם לאמר, בהשאלה)

כשהוא כבר היה לבוש ומכון ומצויד ומוגן,אמר,קדימה סיריל, לחפש את הדרקון, לפני !! לך.סיריל לקח ענף עץ והדליק לפיד מהמדורה והם התחילו לללכת לכיוון הנהמות שכבר נשמעו כמו נחירות קלות של דרקון ישן הם הרגישו שהם מתקרבים לאחר מספר דקות,האדמה רעדה קצת וריח מובהק של גופרית נישא באוויריש כאן מערה אדון, תכנס סיריל,קדימה, לה אתה מחכה?סיריל ניכנס בפתח הצר וסירשבור לבוש במלא שיריונו עם המגן והרומח, לא הצליח להכנס בפתחתכנס סיריל,כשתראה את הדרקון תצעק לילצעוק?אדון? אבל הדרקון, יתעורר…אז תשרוק ! קדימה ! לך!

סיריל נכנס בזהירות ובשקט פנימה והתחיל ללכת במעבר הצר שנגלה מול עיניו ואז….אחרי כמה מאות מטרים,הוא הגיע אל רחבה ענקית, מלאה אוצרות זהב ואבנים טובותהדרקון, לא ניראה בשום מקוםהוא רץ אל הפתח, אוצרות אדון זהב כסף יהלומים הכל.. והדרקון? שאל סירשבור לא יודע לא ראיתי האביר מיהר להסיר מעליו את השיריון המכביד ונידחק אחרי סיריל אל הפתח ממהר לדחוף אותו.הם היגיעו אל הרחבה וסירשבור נידהם ממראה עיניו כסף זהב…הוא פצח במין ריקוד מגוחך ושר " אני עשיר,אני עשיר,אני אקנה את כל העיר, את הממלכה את הנסיכה,…"סיריל! תתחיל להעמיס !!אבל סיריל שלא היה עסוק בשירים,לחש,,,אדון, פיססטטט,אדון,כן סיריל !!! מה??? הערת את הדרקון ואכן זה נגלה מתוך איזו מחילה, עמד מעליהם במלא גודלו,כנפיו טפריו ושלושת ראשיו,מביט בהם בעניין מה ועשן יוצא מנחיריו וסירשבור פלט זעקת "ייקסס אימל'ההההההה" שלא ראויה לשום אביר המכבד את עצמו ונימלט מהמערה כשהוא ניתקל ונופל בכל אבן,ומהמורה וקיר שבדרך סיריללללללללללל, תהרוג את הדרקון !! אני מחכה בחוץץץץץץץץץץץץ ונעלם.
להרוג את הדרקון? אני? סיריל? מה?????? הדרקון עדיין הביט בו ונראה משועשע כימעה,סיריל פנה להמלט אבל שלשת הראשים פנו אחריו והזנב, חסם את הפתח
להרוג,להרוג????????,איך לעזזל הורגים דרקון? החרב של סירשבור נותרה יתומה מאחריו, סיריל נטל אותה, בוא דרקון, תילחם כמו גבר !!!הדרקון ניראה היה כצוחקמה אתה צוחק, תלחם כמו גבר !!!הדרקון פלט אש קטנה, מביט בסיריל כמו שחתול מביט בקערת שמנתסיריל התחיל להתרוצץ מניף את החרב בעיוורון צועק קריאות מלחמה סתומות ולא מובנותהוא הא,איך אתה ניראה, אחת שתיים שלוש, אכרות לך את הראש…וכדומה,הדרקון התחיל לצאת משלוותוסיריל רץ הנה והנה, ניכנס ויוצא אל תוך מינהרות קטנות ומפותלות ובכל פעם חוזר אל הרחבה, הדרקון, החליט פשוט, להמתין,רבץ על גחונו הכבד ,טילטל את זנבו המחודד.וניראה היה שהוא מתופף בטופריו על הריצפה, ממתין.
סיריל שהתחיל להתעייף, ישב לא רחוק ממנו, נו דרקון, תילחם,דרש,אך זה התעלם ממנו לפחות תן לי לצאת,שום תגובהסיריל שתק, ממתין, ואז התחיל לזמזם,שיר ערש עתיק מימי ינקות והדרקון, חדל לנפנף בזנב ולנקוש בטפריו, הוא הרים את שלשת ראשיו ונדמה היה כמאזין קשב רבסיריל שם לב, אתה אוהב שירה?ההא? הוא אמר לדרקון באופן,כמעט ידידותי,זה הנהן בראשי ואני אוהב לשיר, אבל הסיר, כלאמר האדון,הוא לא אוהב שירה במיוחד, הדרקון הנהן בראשו כמחייךלא דברן גדול במיוחד אתה האא? הרבה שנים לבד, פה במערה,אתה לא עייף?נדמה היה לו שדימעה מבצבצת באחת מהעיניים…סיריל הפסיק לדבר והתחיל לשיר זמר טרובאדורים עתיק כמו הזמן עצמו…"אבוי נסיכה ישובה את בוכה ממתינה לו לשווא שיחזור מין הקרב נסיכה אומללה ממתינה את לשווא אהובך לא יחזור כי טמון הוא בבור…"

הדרקון שר איתו,וקול זימרתו העדין נישא אל קירות המערה ומעבר לה
ואז……..סירילללללללללללללללל!!!!!!!! הוא כבר מת???לא אדון עוד לאטוב, אני מחכה.
סיריל החליט בחכמה להתעלם מהאביר הממתין בחוצ וחזר לשיר והדרקון אתו הוא קרב אל הדרקון וליטף את ראשיו, שם ראשו בחיקו ונירדם.
כשהוא התעורר, הדרקון נעלם ואיתו על המאורה,סיריל מצא עצמו יושב באולם גדול של ארמון מדהים ביופיו, בחוצ מבעד לחלונות זרחה השמש והציפורים צייצו כמו הכל היה רק חלום.למרגלותיו הוא הבחין במשהו קטן מנצנץ על הריצפה,אבן אודם מדהימההוא נטל אותה וטמן אותה בכיסו.ואז נכנס האביר, משפשף את עיניו כמו אחרי שינה ארוכה ושיכורהאיפה הדרקון?הוא דרש? נעלם אדון, והאוצרות? פה אדון?סירשבור חזר לרקד, האוצרות הממלכה ואתם הנסיכה..ואני, אדון, מה איתי?כןןןןןןןן,חכך האביר את סנטרו,בושה,בושה, משרת חדל אישים ניצח את הדרקון,ואני הוא האביר אני הוא האדון ובלי להסס נטל את החרב וכרת את ראשו של סיריל,וטמן את גופו בחוץ על יד הנחל…
האביר סירשבור, ניכנס בדהרת ניצחון רכוב על סוסו אל העיר הקרובה, מטיל מטבעות זהב לכל עבר קורן מגאווה אני הוא סיר סיר סבור, קוטל הדרקון, אביר האבירים,ראש הממלכה, הבו לי כבוד ואפשר גם נסיכה…כולם רצו אליו מריעים, האביר סירשבור, קוטל הדרקון אדון הממלכהתנו לו את מפתח העיר,את השילטון על העיר הקרובה ועל כל הסביבה אביר הממלכה, ושיהיה מרוצה, נתנו לו גם נסיכה.
חלפו מספר שנים וסירשבור, עזב את הנדודים וישב בארמון, שולט על הממלכה ולצדו הנסיכה כשאחד מנערי הרועים שוטט במיקרה על יד אותו הנחל, שם ראה עץ מוזר ללא עלים גודלזה עץ מושלם לחליל הוא חשב לעצמו וכרת את אחד הענפים ועשה לו לחליל וכך שוטט מנגן אל תוך העירבכיכר היער, הוא התחיל לנגן,אבל החליל נדמה שקיבל חיים משלו"אני סיריל אומלל משרת בלי מזל ידיד הדרקון עם בוגד כאדון הוא מושל לו עכשיו עם נסיכה וזהב ואני פה טמון בוכה לי לשווא…"
כולם התאספו סביב והחליל המשיך לשיר
האדון סירשבור, ניקרא בדחיפות על ידי הזקנים לכיכרמה קורה פה? למה אתם מפריעים לי?סליחה אדון תקשיב לשיר…סירשבור, הקשיב שטויות!! קרא,אני הוא קוטל הדרקון לי הניצחוןאבל בעוד הוא מדבר והחליל מזמר, כמו קסם, חזר סיריל לחייםעיניו של סירשבור יצאו מחורייהןספר להם אדון, את האמת ,דרש סיריל כן,קראו כולם ספר ספר שוםדבר ,גימגם סירשבור והחל לסגת,אין מה לספרת ואין שום הוכחה שאתה סילקת את הדרקון! דרש סיריל,אבל לסירשבור, כמובן לא היתה שום הוכחה בנדון, ואז לעיני כולם, הוציא סיריל את אבן האודם מכיסו.הדרקון לא מת הוא אמר, הוא עבר למקום אחר יותר טוב, והשאיר את האבן הזאת למזכרת לידידותו אלי
היידד לסיריל ברמזל,ידיד הדרקון אביר ואדון, מגן הממלכהסיריל נישא אל הארמון על כתפי האנשים במצעד ניצחון גדול…
וסירשבור?מה איתו?אותו לא ראו מאז, לא בעיר הקרובה וגם לא, בסביבה…