מחנה קייץ – פרק 1 בידיוק שחשבתי שחופש

" אני לא מאמינה!" צרחתי על אמא שלי בטלפון, "את רשמת אותי למחנה קייץ ?! "
" מה את כלכ כך מיתרגשת, אני לא רציתי שתיתבטלי בבית כל היום." אמרה אימי.
" אבל זה מה שאני רציתי!" אמרתי בכעס. "אני שונאת מחנות, למה לא שאלת אותי?".

וכך בידיוק שהתחיל החופש הגדול, שחשבתי שלא אצתרך ל'עבוד' לפחות חודש, אני אמורה ללכת למחנה קיץ, ומי שלא יודע מה עושים במחנה קייץ אז אני עומדת להסביר לו עכשיו: זה בערך כמו בצופים (אני שונאת את הצופים) רק שבמחנה לוקחים רק את מה שבטבע (ואני מדגישה את ה רק), וזה אומר שצריך לגדל את האוכל שלך (לפחות את הירקות) וכל מה שהוא לא בשר או עוף לגדל בעצמך. טוב זה לפחות היה במחנה שהלכתי אליו. וזה אומר שאין טלוויזיה ויש מחשב אחד בכל חדר. ואנחנו נגור בצריפים! האמת שאני חושבת שזה צימר לילדים.

אה ושכחתי להציג את עצמי: אני נָרו. החברים שלי קוראים לי בדרך כלל פנדה. טוב הינה כמה דברים עלי: אני בת 10, אני שונאת בית ספר, ובייחוד גאוגרפייה (אני פשוט לא מבינה איך זה יעזור לי בעתיד). אני מאוד אוהבת לצייר והכי הכי אוהבת לשחק במחשב. אה ואני גם אוהבת הכי בעולם לירכב על סוסים. טוב ואני שונאת ספורט. טוב איזה אופי קיבלתם? טוב נו אני מודה אני עצלנית.

וכך המשיכה אימי, " אל תידאגי שיכנעתי את אמא של טרייסי לירשום אותה לשם, כך שתיהיה לך חברה.
טוב לטרייס (ככה קראתי לטרייסי) לא קשה ללכת למחנה קייץ . היא אוהבת להיות בחייק הטבע (זה לא אומר שאני לא) והי יכולה ליהיות בלי טלוויזיה ומחשב, זה לא קריטי בישבילה. היא אוהבת ספורט, מה שאני שונאת,ומאוד חרוצה ( מה שאני לא).

" טוב אני חייבת לנתק". אמרה אימי.
" טוב ביי. רגע איך קוראים למחנה הזה?" שאלתי. "אה היתחלת להיתעניין…." אמרה. " ממש לא! אני רק רוצה לדעת" אמרתי. "קוראים לו מחנה אֶפַנו". אמרה וניתקה את השיחה.
הו יופי, חשבתי לעצמי ממש מושלם (כמובן בציניות מוחלטת), והתחלתי לחפש בגוגל, ומה שעושים כתבתי למעלה ועוד כמה דברים כמו שייט בקנו. זה הולך ליהיות קייץ ממש מושלם… לא ניראה לי שננוח שם רגע אחד.