לסגוד לשטן

דיברנו על השטן. דני אמר: "למה שמישהו יסגוד לשטן?! מי ירצה לעבוד את שליט הרשע ואדון האופל?! למי קוסמת הדמות הזאת?! אני מעדיף לסגוד לבודהה, דמות שאני אפילו לא מאמין בה, בניגוד לשטן, אבל לפחות היא מסמלת את הטוב."
"דני," אמרתי, "אף אחד לא ביקש ממך לסגוד לשטן, אבל לפחות תגיד לו תודה, תודה קטנה."
"מה זאת אומרת?" שאל דני, "תודה על מה?"
"על זה שאתה קיים!" עניתי, "כן, אתה קיים בזכות השטן, לפחות חלקית, אז תגיד לו תודה על הקיום שלך. הרי כל העניין בחיים האלה זה המבחן הזה, לבחור בין אלוהים לשטן. בלי זה לא היה טעם בחיים, בלי זה לא היו חיים. אם לא השטן, אתה לא היית חי את החיים האלה כאן, את המבחן הזה. אז אתה לא צריך לסגוד לשטן, נכון, כי זה נוגד את כל המטרה שלך כאן, אבל לפחות תהיה קצת אסיר תודה על החיים שלך. אולי תזכיר את השטן קצת בתפילות, לא הרבה, קצת, אל תבקש ממנו דברים, רק תגיד תודה, תגיד משהו כמו: "אנו סוגדים לך אדוננו האל ומודים לך השטן. טוב?"
"כן, זה נשמע הגיוני." הודה דני.
אני את העבודה שלי כאן עשיתי.