טראון רגון והדרקון השחור פרק שש חלק ב'
קמנו בבוקר (חוץ מארפי, שהיה אז במשמרת) ועלינו לביתו של אריס.
"בוקר טוב." אמר אריס. "אז, אתם צריכים לצאת עכשיו."
"כן." אמרה קירסי. "תודה שהצלת אותנו."
"כן, אם לא היית מציל אותנו היינו מתים עכשיו." אמרה קיסיה.
"אין בעד מה. אבל כדאי שתלכו עכשיו." ענה אריס.
"נכון. אבל אל תדאג, נחזור להציל את המקום הזה, אני מבטיח." אמרתי. "אם לא, טוב, אז תדע שאנחנו מתים."
"בסדר. אבל תוכלו לעשות לי טובה?" שאל אריס.
"בטח." אמרנו ביחד. "מה לעשות?"
"החברים שלי שסיפרתי לכם עליהם, טוב, הרבה זמן אני לא קיבלתי מכתב מהם. אם תראו אותם, תבדקו שהם בסדר."
"נעשה את זה." אמר ארפי. "אבל עכשיו אנחנו צריכים ללכת."
"רגע, לפני שתלכו, אני רוצה להביא לכם משהו." אמר אריס. הוא הוציא מכיסו בקבוקון קטן שבתוכו היה מין נוזל בצבע ירוק וכמה כריכים עם בשר. בדרך כלל אני לא אוכל בשר, אבל הייתי כל כך רעב שהייתי אוכל את הדרקון השחור. "בבקבוקון הזה יש דם דרקון, אם תשפכו את זה על מישהו חולה או פצוע הוא יתרפה. אבל אני מזהיר אתכם, אם שפכתם את זה על מישהו זה לא יעבוד עליו פעם שנייה. וגם כדאי שתיקחו את הכריכים. לא אכלתם כבר יומיים, לא?"
"כן, תודה." אמרתי ולקחתי את הבקבוקון ונתתי לכל אחד כריך. "בואו נלך."
ירדנו מהבית וחצינו את הכפר. כל זמן ההליכה הרגשתי את החרב החדשה שלי מתלתלת מהנדן, ההרגשה היתה נהדרת.
עכשיו אנחנו צריכים רק לשחרר את הדרקונים ולהרוג את הדרקון השחור שיש בקושי אחוז אחד לנצח אותו וכל זה רק ביום אחד. קלי קלות.
"הבטחת לאריס שנחזור להציל את המקום הזה." אמרה קירסי כשהתרחקנו מהמקום. "וזה אומר שאתה צריך לקיים."
"אני אקיים." אמרתי. "אנחנו."
תגובות (4)
אהבתי.
תודה! להעלות עוד פרק, או שאתה רוצה לישון?
תעלי מחר כשאת חוזרת.
תודה, אבל אני יכולה לעלות עוד, אני יכולה לגמור את העונה השנייה.