טראון רגון והדרקון השחור פרק אחד חלק א'
אני אומר את זה פעם אחת, לא טוב להיות גיבור דרקון.
את האמת, מסוכן מאוד להיות גיבור דרקון, וברגע שאתם מודעים לכך לא ייקח הרבה זמן עד שגם הוא ידע את זה, ואז תהיו בבעיה גדולה, מאוד גדולה. (לא שאתם צריכים לדאוג כי יש רק שישה כאלה פה.)
קוראים לי טראון רגון, אני בן 11.
ובכלל לפני כמה חודשים לא ידעתי שאני גיבור דרקון.
טוב, בואו נתחיל בסיפור.
הסיפור שלי מתחיל בלילה. ישנתי, עד ששמעתי קול: "טראון, תתעורר."
זיהיתי את הקול של אחי התאום, (והצעיר ממני ב – 3 דקות) ארפי. אבל משהו בקול שלו היה שונה, נמוך וצרוד יותר.
"אוף נו טראון, תתעורר, אתה חייב. בבקשה." הוא אמר שוב. "יש משהו שאני רוצה שתראה. זה ממש חשוב."
"טובבסדרנודניק." מלמלתי מנומנם.
פקחתי את העיניים. לקח לי שנייה או שתים להתרגל לחושך וכשהתרגלתי וראיתי את ארפי כמעט קפצתי מהמיטה.
ארפי נראה נורא: העיניים שלו היו אדומות, השיער שלו היה סבוך ומלא זרדים, הבגדים שלו היו חרוכים ועדיין העלו עשן והידיים שלו היו מלאות חתכים.
"אה…" אמרתי.
"אל תשאל. אני אסביר אחר כך." הוא אמר. "עכשיו בוא."
תגובות (2)
אהבתי את הפרק
מסכימה
נחמד :)