הפגיון | פרק 3 : פראוס

הסתובבתי במהירות , כמה שירכי הפצועים אישרו לי .
" פראוס !" צעק קתנת' בזעם , " לך מכאן !"
הנימה הכועסת שלו הבהילה אותי , במשך הזמן הקצר שהכרנו , לא שמעתי אותו כך .
לא נתתתי בו אמון מלא , והדרך בה איים על הדרקון , שאני מניחה ששמו הוא פראוס , המעיטה קצת חצי אמון שנתתי בו .
הדרקון בשם פראוס , נסג אחורה . פורש את כנפיו למעלה וחושף את ניביו .
הוא היה דרקון כחול , גוונים אחרים של מים מטיילים בפסים על גופו הגדול . טפריו היו לבנים , כולל את כל ה"אקססוריז" האחרים שהיו לו . עיניו היו זהובות נוקבות , והכל הצלחתי לראות ממרחק די רב – או קתנת' , כי מאיזו שהיא סיבה יש לי מין תחושת בטן כזו , ולמדתי לסמוך על הבטן שלי , בדרך הקשה . כל הפרטים שראיתי , או קתנת' , היו מדוייקים מאוד , וזה דבר שגרם לבטן שלי לחשוב ככה , לפחות ככה נראה לי .
פראוס דאה באוויר , נשאר באותו מקום בערך . " הו , שלום ידידי הוותיק ! מה מביא אותך לכאן ?" שאל , קולו מתחספס בכל מילה . כאילו ממש לועג לקתנת' ! פראוס התעגל באוויר , מהדק את כנפיו פנימה ליד כתפיו ומקפל את גופו פנימה , נופל למטה במהירות שגרמה לי לחשוב שיתרסק .
ככל שההבנה שהוא יגיע לכאן נקבה בי יותר , ככה נצמדתי יותר לקתנת' . השניות היו מועטות , והקרבה שלי גדלה אליו . הגעתי למצב שאני כמעט ומתחבאת מתחת לבטנו .
" זה הבית שלי , פרחח . " נהם קתנת' . מקפל את כנפו אל גופי בעדינות ועוטף אותי .
אני לא בטוחה שפראוס שמע משהו , אבל הוא פרש את כנפיו , מאיט את הקצב שלו ונחת על המדף . יחד איתנו . גופו היה פרוש בגלים למעלה , זנבו למעלה , ראשו למעלה ונקודה בגבו למעלה . רגליו היו כמעט מעופפות וחיוך זדוני נמרח על שפתיו .
הרגשת יריאה שונה תקתקה באיברי , דומה כמעט לאימה . שונה מאוד מהתחושה הראשונית שקיבלתי נוגע לקתנת' .
נגעתי ברגלו הקדמית של קתנת' בחשש , והתזוזה שלי , ושל החזה הנע שלי כשנשמתי , גרמה לעיניו של פראוס להביט בי מידית . החיוך נמחק מפניו של פראוס , והוא הביט בקתנת' שלא הגיב . " זה .. זו בת אנוש ?" שאל בהיסוס . מביט בי בעיניו הנוקבות , ניבים קטנטנים מבצבצים מקצוות שפתיו .
ברור שאני בת אנוש ! רציתי לצווח . אבל הסקרנות לדעת איך יגיב קתנת' בערה בי .
הבחנתי בפסים כחולים כהים מאד בעיניו של פראוס , שביינתים התקרב אליי צעד-שניים .
" שלא .. תעיז .. להתקרב . " התחמק קתנת' , נוהם למחצה . העויינות שבינהם לא הייתה ניתנת לפיספוס , המתח ששרר האוויר כמעט והכניע אותי . כ'כ רציתי לדעת איך יגיב !